אֵזוֹר הַנּוֹחוּת

אֲנִי חַיֶּבֶת שִׁנּוּי הִיא אוֹמֶרֶת,

וְנִצְמֶדֶת.

אֲנִי חַיֶּבֶת לַעֲזֹב, 

הִיא מוֹסִיפָה

וְנִשְׁאֶרֶת

צַעַד אֶחָד וְהִיא

חוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת,

אֲנִי חַיֶּבֶת 

שִׁנּוּי.

כָּל הַמִּשְׁעוֹלִים בִּי

דְּרוּכִים,

כָּל אַדְמוֹתַי חֲרוּשׁוֹת

הַקְּמָטִים

מֵעֵבֶר לַפִּנָּה.

תִּכְרְתִי כְּבָר

אֶת הֶעָנָף שֶׁעָלָיו

אַתְּ יוֹשֶׁבֶת.

תַּעַמְדִי

עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם.

לְכִי לָךְ,

טְעִי לָךְ עֵץ,

וְעוֹד כַּמָּה טָעֻיּוֹת

מִשֶּׁל עַצְמֵךְ.

להדפסה