הָאֵם

עַל אֵם הַדֶּרֶךְ נִצָּבָה בְּלִי לֶכֶת
מַשְׁקִיפָה לְאָן תֵּלֵךְ, מֵאָן תָּבוֹא
עַל עָמְדָהּ הִיא נִצָּבָה עִם פַּת הַלֶּחֶם
לְצָמְתֵי חַיֶּיךָ לַחֲב‍ֹר

מֵרָחוֹק הִיא תֵּתָצַב לְךָ בְּלִי לֶכֶת
אֲבָל דְּמוּתָהּ עִמְּךָ תִּשָּׂא כְּבַעֲבוֹט
וְעֵת תִּפְסַע וְתַרְמִילְךָ עַל שֶׁכֶם
הֵד שִׁירָהּ עוֹלֶה מֵעֲקֵבוֹת

וּדְמוּתָהּ עִמְּךָ תֵּלֵךְ אֱלֵי מִדְבָּר וָדֶחִי
וּדְמוּתָהּ בְּךָ תֹּאחַז עַל סַף תְּהוֹם
וְדִמְעָתָהּ שׁוֹמְרָה אֶת צְעָדֶיךָ
עֲדֵי תָּשׁוּב בֵּית אַבָּא בְּשָׁלוֹם