מינה ברגר לא התכוונה – פרק י”ט

בחור צעיר רוכש טילון, נכנס לרכב ונוסע, פס האטה לא מתוכנן וחצי כדור נוחת על בגדיו. הבחור מנסה להציל את עצמו מפיגוע גלידאי ולרגע אחד עיניו לא על הכביש. הרכב סוטה ונותן מכה קטנה לצפרדע שכונתית. הבחור מבועת, מתיישר מיד ונוסע משם. הצפרדע מתנתקת ממקומה ועוברת למצב גלגלי. מתדרדרת אל הכביש. חוצה את הרחוב. נוסעת לדרכה. אסון כלשהו מתרגש רק עוד לא ברור איזה. 

מינה אומרת שהמשל לא דומה לנמשל אבל אין לה אחד טוב יותר להציע. המשל הזה הוא סצנת פתיחה של סרט שפעם ראיתי. אני לא זוכרת את שמו או מה קרה אחר כך. רק את תחושת כדור הגלידה המתגלגל. מישהו עושה משהו בלי להתכוון והדבר צובר את התאוצה של עצמו. יוצא משליטה.

•  

מינה המליצה. המכירות עלו. ועלו עוד ואז עוד. האירוע בחווה התקיים. והגיעו אליו כל מיני. אחת מהכל מיני היתה קרן שקד, אם צעירה וסקרנית. קרן שקד סחבה אתה את חברה שלה, שירית בוזגלו. שירית בוזגלו המליצה לבן הזוג שלה להזמין את אביבה רמתי לתכנית הבוקר שהוא מפיק. היא סיפרה לו על הסקופ הקטן שהתגלה באירוע: הספר הצליח באופן מקרי וללא קשר לאיכותו. בן הזוג ששני אייטמים בוטלו לו באותו השבוע הזמין את אביבה רמתי. אביבה רמתי הגיעה לאולפן והשיבה לשאלותיה של עלמה בן ארצי, הכהנת הגדולה של ההורות העכשווית. צירוף מקרים או השתלשלות אירועים בלשון העם. השגחה פרטית או התגלגלות שמימית בלשון המינה.

עלמה בן ארצי מנהלת את הקבוצה הוֹרִימֵייק, קבוצת הורים מקומית פעילה ואקטיבית עם אלפי עוקבים נאמנים. אפילו אני שאין לי שום תכניות הוריות בשלב זה של חיי שמעתי עליה ועל הקבוצה שלה. עלמה בן ארצי היא בת של ואחות של ושייכת לאחת המשפחות היפות והנכונות בביצה המקומית. חוץ מהייחוס שלה (מילה שלמדתי ממינה, צריך לדעת איך לומר את זה) היא גם אוחזת באג’נדות רדיקליות בכל מה שקשור להורות בדור הזד. כלומר, רדיקליות בעיניים שמרניות. עלמה בן ארצי שולחת את ילדיה לחינוך דמוקרטי ומאמינה שילדים מחנכים את עצמם הכי טוב. שהורים רק צריכים לא להפריע. שאם סומכים על ילדים הם לא מאכזבים. אני נוטה להסכים אתה. מינה ממליצה לי לשמור את הנטיה עד שיהיו לי ילדים משל עצמי.

בכל מקרה, את הריאיון שמעתי בזמן אמת, בבית הורי, ליד השולחן במטבח.

עלמה בן ארצי אמרה, שלום לאביבה רמתי, והזמינה אותה לספר על עצמה ועל הספר. בקשה לפענח מה הופך ספר שלישי של סופרת אלמונית לרב מכר. הנחתומית העידה בנחת על עיסתה, קילסה את עלילותיה הכתובות והביוגרפיות ורמזה על תופינים נוספים המתבשלים בתנורה.

עלמה בן ארצי אמרה, שלום לאביבה רמתי, והזמינה אותה לספר על עצמה ועל הספר. בקשה לפענח מה הופך ספר שלישי של סופרת אלמונית לרב מכר.

אבל אז שלפה עלמה את פריט המידע שזלג אליה מאירוע ההשקה: על פי הפרטים שבידה, נתוני המכירות של הספר זינקו בזכות מוכרנית שהחליטה להמליץ עליו ללא קשר לתוכנו. מלאכת השיווק של אותה מוכרת זוטרה היא שעשתה את העבודה ולא איכותו המופלאה של הספר.

אביבה רמתי לא התבלבלה. אפילו לא לשבריר. היא אמרה, אכן ואכן. צעירה נפלאה שסירבה להמליץ ללקוחותיה על ספרים שלא תואמים את ערכיה פגשה בספרי הנפלא וחסר היח”צ ובינגו, מה שצריך לקרות קרה. הצעתי לה להמליץ על הספר שלי כי ידעתי שהוא יעמוד בסטנדרטים המחמירים שלה. היקום הפגיש אותנו במקום הנכון ובזמן הנכון.

עלמה אמרה, את בעצם מאשרת שההמלצה לא נבעה מחיבור לסיפור אלא מהיעדר אופציה אחרת?

ואביבה אמרה, כן. אבל –

ועלמה אמרה, מעליב קצת, את לא חושבת? 

ואביבה אמרה, לא. אני חושבת ש –

ועלמה אמרה, תסכימי אתי שזה לא מעיד על איכות הספר אלא על איכות השיווק.

ואביבה אמרה, זה לא שונה מכל היח”צ והקד”מ שעושה כל סופר סלב לספריו. אבל מרגע שהספר נרכש, חובת ההוכחה עליו ורק עליו. והספר שלי הוכיח את עצמו. 

אחר כך עלמה שאלה עוד מספר שאלות על אג’נדות חינוכיות ונרטיבים ניאו פוסט מודרניסטיים, אבל אביבה לא הצליחה לענות כי זה היה החלק שבו אמירות מתחפשות לשאלות ולא מחכות לתשובות. עלמה בן ארצי טענה שחינוך ביתי אינו מותאם לעידן הנוכחי. שגם ככה דור הזד בואכה דור האלפא מתקשר באימוג’ים. שאם לא בית הספר הילדים לא יפגשו יצורים עם דופק. ובכלל, כל הקטע הזה של חינוך ביתי נשמע צורך של הורים ולא של ילדים ואולי שווה להתייעץ אתם לפני שכופים עליהם הורות כגיגית.

היה לי ברור שעלמה בן ארצי לא קראה את הספר. 

•  

הריאיון עלה לעמוד הבית של הורימייק ולכל פלטפורמות האונליין שלה. כעבור יומיים אזלה גם המהדורה השניה של לחזור הביתה.

•  

שבוע אחרי הריאיון פצחה ילדתה של עלמה בן ארצי בשביתת בית ספר בעקבות בריונות או חרם. או משהו דומה. את הפרט הזה היא לא חלקה בשום שלב עם אף אחד. עלמה לא התכוונה להרשות לה להישאר בבית. היא היתה עסוקה מדי בקריירת ההורות שלה. נועצים נקשו על דלתותיה, זוגות שיוועו להדרכתה, קבוצות שיחרו להרצאותיה. ילדה בבית לא היתה אופציה. אבל הילדה, הטבעה גנטית של אמה העיקשת, רבצה בין הספות ולא זזה. בן הזוג של הכהנת, אמר, יו קנט פורס הר. הכהנת אמרה, אוף קורס איי קן. אבל הילדה המשיכה לרבוץ.

ברגע מסוים שאלה אותה אמה, אולי תגידי לי מה את רוצה? והילדה אמרה, אני רוצה חינוך ביתי. ועלמה אמרה, מאיפה נכנס לך לראש הרעיון הזה? והילדה אמרה, מהספר.

ברגע מסוים שאלה אותה אמה, אולי תגידי לי מה את רוצה? והילדה אמרה, אני רוצה חינוך ביתי. ועלמה אמרה, מאיפה נכנס לך לראש הרעיון הזה? והילדה אמרה, מהספר. ועלמה אמרה, איזה? ואז אמרה, אה. ואז שאלה, מה? שהרי בבית שלהם מוסכם שילדים לא פותחים ספר שאינו מיועד להם ואיך יתכן שכך נעשה. ואחר כך אמרה לילדה, תשכחי מזה. אבל הילדה המשיכה לרבוץ וסרבה לכל טכניקות הפיתוי ובן הזוג אמר, מייבי ווי שוד גיב איט א טריי. ועלמה אמרה, מה פתאום. ילדים חייבים בית ספר. אבל אז מנהלת השיווק של הורימייק התערבה ואמרה, נעשה ממנה סטוריז. ועלמה שאלה, ממה? ומנהלת השיווק אמרה, מההומסקולינג. יש לזה פוטנציאל ויראלי. זה יקפיץ לך את הטראפיק.

והשאר היסטריה.

עלמה בן ארצי התירה לבתה להישאר בבית. בעקבותיה נשאר גם אחיה הצעיר. הכהנת ובעלה שקדו על פיתוח תכנית פדגוגית וסביבה עתירת גירויים. היא העלתה פוסט עדכון והזמינה את מעריציה לעקוב אחרי הורימייק עושה הומסקולינג, והוא עמל על אישורים פורמליים ורישות הבית במצלמות. היא לא תיארה לעצמה שזה מה שיקרה. היא לא דמיינה שזה מה שיצא. כך היא ספרה בראיון ששודר רגע אחרי הקרנת הבכורה של הסרט הדוקומנטרי הורימייק חוזרת הביתה.

בתום שלוש יממות הוכפל מספר העוקבים של הורימייק ובתוך שבוע הושלש. הדרישה לספר זינקה למספרים שלא ידעום רשתות הספרים. מעל מאה מהעוקבים של בן ארצי הכריזו על הצטרפות אקטיבית לניסוי, ומערכת האונליין של החנ”ב (מסתבר שיש ראשי תיבות לחינוך ביתי) קרסה מעומס.

דניאל אמרה, מה הפלא. בית ספר זה כל כך אייטיז. אפס רלוונטיות. מדברים מונולוגי בעולם דיאלוגי. ואני אמרתי, עולם דיאלוגי? איזה דיאלוגי? איפה דיאלוגי? אף אחד לא מדבר עם אף אחד. המקום היחיד שבו אולי עוד מדברים קצת זה בית ספר. ודניאל אמרה, מי דיבר אתנו מי? מישהו שוחח אתך פעם? שאל מה קורה? בדק למה את לא יוצאת מהכיתה בהפסקות? למה את לא אוכלת שום דבר? מישהו שם לב שרע לך? שלא טוב לך? שלא נשאר ממך כלום? שאת נעלמת? נאדה. אם את לא עושה רעש נותנים לך לגסוס. תגססי. תמותי. למי אכפת.

ואני אמרתי, דניאל. ורציתי להגיד, להגיד משהו. משהו מתאים. משהו כלשהו. ודניאל אמרה, דונט דניאל מי. אני את הילדים שלי, אם יהיו לי, על בליינד אני משאירה בבית. ואַת מינה ברגר –

ואני אמרתי, דניאל. ורציתי להגיד, להגיד משהו. משהו מתאים. משהו כלשהו. ודניאל אמרה, דונט דניאל מי. אני את הילדים שלי, אם יהיו לי, על בליינד אני משאירה בבית. ואַת מינה ברגר –

וקולה של דניאל נחרך והתעשן. פעימה אחת של שקט ומינה גלשה אליה אל הרצפה. התגובה הספונטנית הזו חרגה בנוף המינאי. או כך לפחות חשבתי אז. מינה עטפה את דניאל בתנועה מיומנת. התעלמה ממשבי ההתנגדות עד ששככו. וככה ישבו שתיהן כרוכות זו בזו והתאבלו על הילדה שאף אחד לא ראה. הדיבור זרם ביניהן אילם. תת קרקעי. תת עורי. אני עמדתי שם ושמרתי על האוויר שלא יזוז.

ודניאל, משהשיבה את גַלעד זכרונותיה למקומו, דלתה את עצמה מן ההיתוך, החליקה ימינה וחייכה אל מינה ואז אלי וכל גן המבוכה היה נטוע על חיוכה.

ומינה, החליקה קצת שמאלה ואמרה, מדברים מונולוגי בעולם דיאלוגי. אה?

ודניאל אמרה, כן, אה? מאיפה זה בא לי. וקולה עוד לא אוחה.

ומינה אמרה, תגידי משואה. היה לך מושג שהילדה יודעת להתבטא ככה?

ואני אמרתי, שום מושג. שום שום מושג. וחשבתי כמה גאונה מינה.

ודניאל אמרה, או אמ ג’י. סופרייז סופרייז. הסתומה יודעת להגיד מילים. והקול שלה התקרב אל עצמו עוד קצת. והיא קמה והושיטה יד למינה והעמידה אותה על רגליה ואמרה, תבררו לי איפה מתפקדים לפיקוד העורף של עלמה בן ארצי. אני אתנדב ללמד את כל ההורימייק הזה איך מאמלקים שיעור לסטורי.

•  

בשבילי בית ספר היה המקום היחיד שאליו יכולתי לברוח מהאינטנסיביות של אמא שלי.

•  

בתכנית הבוקר של קול ישראל עלתה לשידור מנהלת בית ספר שעשרה מתלמידיו הודיעו על מעבר לחינוך ביתי. במהלך השידור היא עודכנה על עוד שלושה שפרשו מבית הספר. היא קראה למשרד החינוך להתערב. זוהי מגמה מדאיגה ולא יעלה על הדעת. 

•  

הרשת של המדינה כינסה את כל מוכרניה ליום חשיבה. אף אחד לא ידע מי צריך לחשוב ועל מה, אבל לכולם היה ברור מה הסיפור. ההנהלה חפצה למנף את המקרה של מינה ברגר לטובת הרשת של המדינה. קצת קנאת סופרים. או איבת מוכרנים. קורטוב של תחרות בריאה. כוחו של שיווק. עוצמתה של מכירה. מוכרנים. מוכרניות. נציגי שירות. בעלי תגים. טלו דוגמא, שאבו השראה, ישמו אף אתם. אם מינה ברגר פיצחה את השיטה מה יגידו הארזים?

ויקי ובתאל נפלו על צווארה של מינה בצהלה יבבנית ובקשו את כל הפרטים. ויקי אמרה, בלי דאווינים ובתאל תרגמה, כל פיפס. בלי קונצים. ודניאל אמרה, תנו לה לדבר.

ומינה בקצרנות המינאית ספרה, כך וכך היה, כך וכך אמרתי, זה מה שקרה. כעשרה מוכרנים ומוכרניות נעמדו בחצי גורן, האזינו לדיווח הביישני. מינה אמרה, לא נוח לי כל הבלגן הזה. לא התכוונתי שזה מה שיקרה. 

ומינה בקצרנות המינאית ספרה, כך וכך היה, כך וכך אמרתי, זה מה שקרה. כעשרה מוכרנים ומוכרניות נעמדו בחצי גורן, האזינו לדיווח הביישני. מינה אמרה, לא נוח לי כל הבלגן הזה. לא התכוונתי שזה מה שיקרה. 

גבי ורינת, המנכ”ל והסמנכ”לית, בקשו שאבקש ממינה לעלות לבמה ולשתף את כולם. המלצתי להם לעשות זאת בעצמם. מינה שאלה אותם אם מותר לה לסרב. דניאל סימנה לה מאחורי גבם, לא. גבי ורינת אמרו שברור ומה השאלה אבל הם מאד ישמחו אם תשקול את הבקשה בחיוב. דניאל שוב סימנה לה לא. ומינה אמרה, אם כך, אני באמת מעדיפה שלא. זה לא מתאים. וגבי ורינת הלכו מאוכזבים ודניאל אמרה, באמשלך. לא אומרים לא למנהלים שלך. ומינה אמרה, הם שאלו ואני עניתי.

אני אמרתי, זה בסדר גמור. הם שאלו ומינה ענתה. הרשת מכבדת את הגבולות של מינה.

ודניאל אמרה, מי יכול עליך אחותי.

ובתאל אמרה, את קידוש השם מהלך.

ורק ויקי שתקה. ואף אחת מאתנו לא אמרה לה מילה על החיג’אב.

•  

מחזיק תיק החינוך בעיריה הודיע על ישיבה דחופה. חברי הוועדה ויועציה לא הבינו מה זו הבדיחה הזו שנחתה על שולחנם. נו באמת, התלהבות של כמה אמהות בחופשת לידה. טרנד חולף. נשים לא נוטשות קריירות בשביל להיות בבית עם הילדים. תנו לעבוד בשקט ואל תבזבזו את זמננו על בעיות קיקיוניות. מספיק אתגרים יש לנו להתמודד אתם. העולם הבדיוני של עלמה בן ארצי נמצא בתחתית שרשרת הדאגות. 

ומאחר שרוב הנוכחים בחדר היו נוכחות, בכל זאת חינוך, מקצוע ורוד, אמר מחזיק תיק החינוך, אם אתן כל כך בטוחות. ולגבים המתרחקים הוסיף, אני מאד מקווה שלא נקלענו לבאקלש של פְגוּעי מערכת.

בהמשך, כשהתברר שאכן נקלענו לבאקלש, הוא חזר ואמר תחת כל מיקרופון רענן: אמרתי לכם.

•  

ברדיו המקומי השמיעו בלוּפִּים את אביבה רמתי ואת עלמה בן ארצי. ערוצי האונליין והאופליין עסקו בסוגיה. מנהלות בתי ספר שכוחות ומומחי חינוך מאובקי נפטלין היו למרואיינים מבוקשים. המתנגדים אמרו, השכלה דורשת הכשרה. ככה מתחילה אנרכיה. ומה יהיה על הכישורים החברתיים. המצדדים אמרו, הילדים הם שלנו. המערכת כושלת. ובגרויות אפשר להשלים בחצי שנה. בואו.

וכל תומכי המתנגדים ומתנגדי התומכים קמו עליהם לכלותם: לא סתם נעשינו סטארט אפ ניישן. קצת כבוד למערכת החינוך.

אבל אז הגיע דו”ח ה-OECD ונפל כפרי בשל לידיהם של אוהדי הורימייק. המיקום המחפיר. הבזיוני. הדראוני. התלמיד הישראלי לומד יותר ומצליח הרבה פחות. סטארט אפ ניישן למרות מערכת החינוך ולא בזכותה.

פולמוס הבעד והנגד התנפל על העיר כמו סנדוויץ’ טונה על משרד נטול חלונות. ניחוח אלים ובלתי ניתן להתעלמות התפשט באוויר. חודר מבעד לשכבות, מטפס על חומות, זולג דרך סדקים.

פולמוס הבעד והנגד התנפל על העיר כמו סנדוויץ’ טונה על משרד נטול חלונות. ניחוח אלים ובלתי ניתן להתעלמות התפשט באוויר. חודר מבעד לשכבות, מטפס על חומות, זולג דרך סדקים.

ואז ציפי, אחותה של מינה, זו שמעליה, התקשרה למינה.

ואמרה, תגידי מינה, יש איזה ספר בשם חוזרים הביתה. משהו כזה. שמעת עליו? 

ומינה אמרה, ונגיד ששמעתי. אז?

וציפי אמרה, אני אשמח לקרוא אותו. יש מצב שיש לך אותו בחנות?

ומינה שאלה, מאיפה שמעת עליו?

וציפי אמרה, מישהי מהפיקוח הזכירה אותו בישיבת צוות. יש מצב שאת מביאה לי אותו?

ומינה הדהומה לא מצאה מילים אז אמרה, מה זה תביאי לי? זה לא ספריה פה.

וציפי אמרה, ברור. אני אשלם. כמה הוא עולה?