מְכַוֶּנֶת שָׁעוֹן
עִם סְפִירָה לְאָחוֹר
לִקְרַאת שָׁנָה טוֹבָה יוֹתֵר.
מוֹנָה כְּמָעוֹת
כָּל שְׁנִיָּה שֶׁנּוֹתְרָה
מִמֵּךְ תשפו.
אַתְּ אֹזֶלֶת מִבֵּין
אֶצְבְּעוֹתַי
מְבִינָה שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן
לְפַנּוֹת אֶת עַצְמֵךְ
לְשָׁנָה טוֹבָה יוֹתֵר.
לֹא שׁוֹכַחַת לְהוֹדוֹת
שֶׁהָיָה קָשֶׁה
אֲבָל הָיוּ גַּם נְקֻדּוֹת
שֶׁל אוֹר.
שָׁנָה, תִּהְיִי טוֹבָה יוֹתֵר.
.
תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת
שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן
מִלְפָנֶיךָ.
