מינה ברגר לא התכוונה – פרק כ”ב

דניאל אמרה, תגידי מה, נגגל. ומינה אמרה, כלום. אביא אתי מחר. ודניאל אמרה, איך אמרת קוראים לספר? ומינה אמרה, רמב"ם. ודניאל שאלה, רמב"ם כמו הבית חולים? וכבר הקלידה בשורת חיפוש, רמב"ם. ומינה צחקה. ואמרה, יש לרמב"ם הרבה ספרים אבל אין ספרי קודש באינטרנט.
ממוצע 5 | 2 מדרגים

החנות דממה ודניאל התחברה לערוץ של עלמה בן ארצי. צופפנו ראשים סביב המסך הקטן וחזינו בילדיה של העלמה מתרוצצים בסלונה המעוצב, מתעמרים וחובטים זה בזו שעה שאמם משוחחת עם עוקביה, ממשיגה את הפעילות כבונדינג בריא בין אחים ומפרטת את המיומנויות החברתיות הנרכשות על הדרך. ויסות רגשי, ביטוי עצמי, ניהול קונפליקטים. נכון שכרגע הביטוי מתרחש באמצעות כריות מתעופפות, אבל ככה לומדים.

מינה התקשתה לנשום. איך משפחה מצלמת ככה את עצמה, את ילדיה. איך עושים דבר כזה. תהתה אם זה חוקי ודניאל אמרה, חוקי. תהתה אם זה הלכתי ודניאל אמרה, כשהמציאו את ההלכה עוד לא היה אינטרנט. ומינה אמרה, כשהמציאו את האינטרנט כבר היתה הלכה. ולהלכה יש מה לומר על כל דבר שמתחדש. ודניאל אמרה, כן. שמעתי שהסברת לאיריס. אסור בדת שום דבר חדש. ומינה אמרה, כן. לא. מה פתאום. לא הבנת. ודניאל אמרה, אז תסבירי. אני אשמח להבין. ומינה אמרה, את לא באמת רוצה לדעת. ודניאל אמרה, רוצה אחותי, רוצה. ומינה אמרה, בסדר. אני אבקש מבעלי להסביר לי. כלומר, לך. ואני אמרתי, תקראו לי כשזה קורה. גם אני אשמח להבין. ומינה אמרה, בסדר. אבל נשמעה לא בסדר.

מינה אמרה, בסדר. אני אבקש מבעלי להסביר לי. כלומר, לך. ואני אמרתי, תקראו לי כשזה קורה. גם אני אשמח להבין. ומינה אמרה, בסדר. אבל נשמעה לא בסדר.

דניאל התחפרה במסך ומינה בתשבציה. חיפשה מילה לטרנספורמציה בחמש אותיות. שינוי לא הסתדר עם המאוזן. גם לא תמורה. החלפה התאימה טכנית אבל לא נשמעה לה פרשנות מדויקת למילה טרנספורמציה. מה פתאום החלפה? אם מישהו עובר טרנספורמציה הוא מתחלף? ולאן הולך האדם שהיה קודם? דניאל אמרה אולי בוטוקס. ומינה אמרה, מה? ואני אמרתי, צריך חמש אותיות, בוטוקס זה שש. ודניאל אמרה, אז איפור. תנסי איפור.

  •  

גל הנשירה ממערכת החינוך הואט אך לא פסק, והכרסום במעמדה הדאיג את קברניטיה. בתי הספר הציעו פיתויים בדמות תכניות העשרה לימודית וצהרונים משודרגים. דניאל אמרה, עד כיתה ד’ בכלל חשבתי שקוראים לזה צערון. על שם צער הילדים הלכודים בו. 

  •  

ציפי קפצה למינה עם הספר לחזור הביתה. מינה התרוננה לקראתה. פתחה את הדלת בנפש שוקקה וצוהלת. תכננה להן שעה של חקירה ודרישה בכתובים. אמרה לציפי, אחות שאלתי מאת השם. תודה שאת קיימת. מישהו לחלוק אתו. ציפי נחתה על הכורסה האהובה עליה ואמרה, ספר מרתק. מעורר מחשבה. באתי להחזיר אותו. לא רוצה ספר כזה אצלי בבית, השם ישמור ויציל. ומינה נבלמה ונשארה כך תלויה על בלימה, בלי יכולת להבין מה פשר הדבר ולאן נעלמה ציפי השואלת והחוקרת. הרגישה צורך להתנצל. להתגונן. להזכיר, זו את שבקשת את הספר. לומר, אני לא המלצתי עליו עבורך. אבל ציפי לא השאירה סדק. אמרה, תמסרי לרמתי הזאת שהיא אולי כותבת טוב אבל סופרת היא לא. שתמצא לה עיסוק אחר.  

אבל ציפי לא השאירה סדק. אמרה, תמסרי לרמתי הזאת שהיא אולי כותבת טוב אבל סופרת היא לא. שתמצא לה עיסוק אחר.  

ומינה אמרה, אבל איך…

וציפי אמרה, כן מינה. כן. לא כל מי שיודע לכתוב יפה יכול להיות סופר. להיות סופר זה אחריות.

ומינה אמרה, אבל…

וציפי אמרה, באמת מינה לאן הגעת. אל תגידי לי שזה לא ברור לך.

ומינה אמרה, אני לא…

וציפי אמרה, הרבה! הרבה לפני הכישרון חשוב המסר! חשוב מה יש לך להגיד. אם יש לך להגיד משהו שראוי להיכתב. לא כל אחת שיודעת לסדר מילים יפה על דף ראויה להיות סופרת.

ומינה חשבה, מתי נגרסה ככה ציפי תחת גלגלי הזמן. ואמרה, אבל אמרת שהספר מרתק ומעורר מחשבה.

ואת העובדה שמינה הצליח להשלים משפט אפשר לזקוף לטובת מערכת הנשימה של ציפי שנזקקה לחמצן.

וציפי נשפה, את אל תגידי לי מה אמרתי. אני יודעת מה אמרתי. וזה בדיוק מה שאמרתי. אמרתי שהספר שלה מעורר מחשבה אבל סופרת היא לא. הרעיונות שלה חסרי אחריות.

ומינה אמרה, מה…

וציפי אמרה, אוי. מינה תעשי לי טובה. היא מדברת נגד בתי הספר.

ומינה אמרה, היא לא…

וציפי אמרה, אל תתחכמי אתי מינה. מכלל לאו אתה למד הן.

ומינה אמרה, אז הדבר שאת אומרת הוא…

וציפי אמרה, כן גברת ברגר. מה הדבר שאני אומרת?

ומינה אמרה, את אומרת שאסור לעורר מחשבה.

  •  

מינה ובעלה הסכימו על בדיקה זהירה של הכיוון ומינה עמלה על גיבוש תפיסתה החינוכית. אמרה, כדי להגיש בקשה אני חייבת תפיסה חינוכית. איך מגבשים תפיסה חינוכית? דניאל אמרה, אולי תלכי לסדנת תסמכי על עצמך – מסמכולוגיה בקלי קלות של עלמה בן ארצי. מי שעוברת אצלה אין מצב שלא מקבלת אישור. אבל מינה חששה להצטרף. התקשתה להתמודד עם העובדה שכל הורה בישראל, כולל החילוני, נדרש להציג בפני משרד החינוך תפיסה חינוכית. אמרה, אני לא אקבל תשובה אצל עלמה בן ארצי. חינוך היא מילה קדושה. גבוהה. איך אפשר להוזיל אותה למעמד של שיטת לימוד או גישה פדגוגית. ודניאל אמרה, תעשי לי טובה מינה. אל תנכסי לעצמך את המילה חינוך. כאילו שלא שמענו על חרדים פושעים וגנבים. ומינה אמרה, בכל מקום יש עשבים שוטים. ודניאל אמרה, סֵיים-סֵיים לגבי תפיסה חינוכית. בכל מקום יש. ומינה אמרה, זה לא אותו דבר. ודניאל בערה פתאום ואמרה, ברור שזה לא אותו דבר. לנעול ילדים בגטו זה חינוך? לספר להם שכל החילונים פושעים זה חינוך? זה מה שמספרים לכם על החילונים. לא?

דניאל בערה פתאום ואמרה, ברור שזה לא אותו דבר. לנעול ילדים בגטו זה חינוך? לספר להם שכל החילונים פושעים זה חינוך? זה מה שמספרים לכם על החילונים. לא? 

ומינה אמרה, לא.

ואני אמרתי, לא מספרים להם כלום על החילונים. 

ודניאל קצפה, ברור שלא. הם חרדים. אם היה לכם עמוד שדרה הייתם מספרים. לא הייתם בונים חומות שמונים דנייר. אז תעשי לי טובה מינה ברגר ואל תדברי אתי על תפיסות חינוכיות. 

ומינה יקדה בחזרה, שאני אבין, אותך כן לימדו עלי? על התורה שלי? על החרדיות שלי? לימדו או לא לימדו? לא לימדו. אז שקט דניאל. אתם חרדים לא פחות מאתנו. 

ודניאל אמרה, אין לי בעיה ללמוד. 

ואני אמרתי, מה זה דנייר?

ומינה אמרה, מילה שדניאל חושבת שהיא מבינה.

ודניאל אמרה, אני אשמח ללמוד.

ואני אמרתי, דניאל ודנייר נשמע אותו דבר. וגם אני אשמח ללמוד.

ומינה אמרה, איזה יופי. כמה פתיחות וליברליות. ככה אומרים את זה. לא?

ואני אמרתי, אני באמת רוצה ללמוד.

ומינה אמרה, בסדר. בסדר. 

ודניאל התעייפה פתאום ואמרה, למה אנחנו רבות?

ומינה אמרה, לא יודעת. בגלל התפיסה החינוכית שאין לי.

ואני אמרתי, מריבות מעידות על קשר קרוב.

ומינה אמרה, מספיק עם האידאליזציה שאת עושה למריבות.

ודניאל אמרה, נכון. מספיק. תני לריב בשקט.

ולקוחה אחת, שעד לרגע ההוא לא הבחנו בקיומה, אמרה, שקט הוא הדבר האחרון שאפשר לומר… 

ודניאל הרימה אליה את המבעיתות שבעיניה ושקט השתרר בחנות.

  •  

אחרי שנרגענו קצת מינה ביקשה להראות לנו משהו באיזה ספר. אמרתי, את במקום הנכון, איזה ספר? והיא אמרה, פחות סביר שיש לנו בחנות. ודניאל אמרה, תגידי מה, נגגל. ומינה אמרה, כלום. אביא אתי מחר. ודניאל אמרה, איך אמרת קוראים לספר? ומינה אמרה, רמב”ם. ודניאל שאלה, רמב”ם כמו הבית חולים? וכבר הקלידה בשורת חיפוש, רמב”ם. ומינה צחקה. ואמרה, יש לרמב”ם הרבה ספרים אבל אין ספרי קודש באינטרנט. ואני אמרתי, הכל יש באינטרנט. ומינה אמרה, לא ספרי קודש. ואני אמרתי, הכל מינה. ומינה אמרה, אין מצב. ודניאל אמרה, יש. יש פה הרבה ספרים שלו. איך קוראים לספר? ומינה רכנה אל המסך באי אמון ואמרה, ספר המדע. ודניאל אמרה, הנה. ספר המדע לשירותך. ומינה נרעשה לגלות שאכן כך. בקשה בהיסוס, הלכות דעות פרק ו’. ודניאל רשמה ומינה בלעה את רוק התדהמה עד תומו ואמרה, וואו.

דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחרי רעיו וחבריו. זה מה שמינה רצתה להראות לנו. אמרה, החברה משפיעה לטוב ולרע. וזה לא היא אומרת, זה הרמב”ם אומר. והוא היה חכם גדול ורופא דגול, ואם באמת הכל כתוב באינטרנט נוכל לקרוא ולגלות איזה אדם ענק הוא היה. ואני אמרתי, אז יש לך תפיסה חינוכית. ומינה אמרה, מה? מה הקשר? זה לא שלי. זה הרמב”ם אומר. ואני אמרתי, נראה לך שמישהו היום ממציא תפיסה חינוכית? ממציא משהו? אף אחד לא ממציא כלום בשום תחום. כל הסטארטאפים, כל ההמצאות, כל החידושים, הכל יושב על משהו שמישהו אחר המציא. הכל זה רק גרסאות. את מבינה? אין חדש תחת השמש.

מינה אמרה, מה? מה הקשר? זה לא שלי. זה הרמב”ם אומר. ואני אמרתי, נראה לך שמישהו היום ממציא תפיסה חינוכית? ממציא משהו? אף אחד לא ממציא כלום בשום תחום.

ומינה אמרה, זה שלמה המלך אמר. ואני אמרתי, זה כולם אומרים. ומינה אמרה, להורים שלי יש תפיסה חינוכית. ואני אמרתי, אז תדברי אתם. ומינה אמרה, הלוואי. ואני אמרתי, למה לא? ומינה אמרה, זה יתפרש כמרד. כערעור. גם ככה הם מסתכלים עלי עקום. עם החנות והכל. אני לא יכולה לשאול. ואני אמרתי, אבל אני יכולה. ומינה אמרה, מה? ואני אמרתי, אני יכולה לשאול. ומינה שאלה שוב, מה? ואני אמרתי, תגידי להם שלחברה שלך יש שאלות בדת או איך שלא אומרים את זה. ומינה אמרה, שאלות באמונה. ואני אמרתי, בדיוק. תגידי להם שלחברה שלך יש שאלות באמונה. הם בטח יסכימו לענות לתינוק שנכלא או איך שאמרת שקוראים לזה. 

ומינה אמרה, תינוק שנשבה. 

image_printלהדפסה

לקריאה נוספת

שתפו אם אהבתם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’

תוכן מרתק ממיטב הכותבים החרדים –  אצלכם בתיבה מידי יום חמישי.
דילוג לתוכן