נִשְׁמַת כָּל חַי,
תְּבָרֵךְ לְלֹא גְּבוּל,
אֱ-לֹהוּת גְּבוֹהַת הֶבֵּטִים.
יִכְלוּ כָּל שְׁבָחַי,
יִדְעִי כֹּה כָּבוּל,
צָרִים אֳפָקַי וּפְשׁוּטִים.
גַּם בְּרָנִי בַּלֵּילוֹת,
וּבְהַפְצִירִי בַּבְּקָרִים –
מְאוֹת תְּחִנּוֹתַי הַדְּמוּעוֹת.
תַּאֲזִין לַקּוֹלוֹת,
בְּנֹאדְךָ הֵם סְפוּרִים –
מְנוּיִים, יְקָרִים כְּמָעוֹת.
אֵינְךָ נֶעְתָּר,
לְקוֹל שַׁוְעִי אֶעֱרֹךְ,
כִּי הִנְּךָ אֵ-ל אָדוֹן וְיוֹדֵעַ.
קוֹלִי כֹּה זוּטָר,
מוּל טְוָחָהּ הָאָרֹךְ,
שֶׁל תָּכְנִית שֶׁאֵינְךָ גּוֹדֵעַ.
אֵינְךָ נִכְנָע,
לַבָּדָד אוֹ לָעֶצֶב,
רַק בְּרֹב כֹּחוֹת תַּאַזְרֵנִי.
וּרְבוֹת הַתְּחִנָּה,
רַק תָּאִיץ אֶת הַקֶּצֶב,
לַעֲבֹר תִּקּוּנִי תַּעַזְרֵנִי.
אֵינְךָ מֵמִיר,
מַסְלוּלִי הַמְּיֹעָד,
שֶׁנּוֹצַר עוֹד לִפְנֵי בְּרִיאָתִי.
רַחֲמֶיךָ, טָמִיר,
וְחַסְדְּךָ עֲדֵי עַד,
לֹא יָמוּשׁוּ בְּשֶׁל קְרִיאָתִי.
לוּ אֶסְמֹךְ וְאֶפְסַע
בַּמַּסְלוּל הַמְּתֻכְנָן,
יוֹצֵר עַרְבִית וְשַׁחֲרִית.
עֵינַי לְךָ אֶשָּׂא
גַּם בְּצִינָה וְעָנָן,
מַגִּיד מֵרֵאשִׁית – אַחֲרִית.