לשדך את ימימה

ימימה, לעומת זאת, הורידה כמעט כל שידוך מהפרק בסופו של דבר. היו מי שקיבלו צ'אנס של פגישה בודדת, עם אחרים התמידה גם לפגישה שניה ושלישית. קומץ שידוכים התפרשו גם על פני חודשיים ושלושה של פגישות, אבל התוצאה תמיד הייתה זהה: ימימה לא התארסה.
ממוצע 5 | 4 מדרגים

כשהחלה מלכה שולחת ידה בעסקי שידוכים, עשתה זאת אך ורק למען אחייניתה, ימימה, שעד לא מכבר נקראה יונת. מאז זרמו מים רבים בלובי של רמדה רנסנס, וימימה יצחקי, למרות שינוי השם החגיגי, המשיכה לתעות ביער השידוכים בדיוק כפי שעשתה זאת יונת יצחקי לפניה.

ימימה הייתה אחייניתה הבכורה של מלכה, וילדת שעשועיה במשך שנים רבות, עד שגדלה ובגרה בעוד מלכה נישאה והתברכה בילדים משלה. לא פחות מהוריה של ימימה, מלכה ציפתה שהילדה המקסימה שגדלה לנערה הנושאת חן בעיני כל רואיה, מקבלת מאה בכל מבחניה, ומוקפת תמיד בגדודי חברותיה, תינשא עד מהרה לאיש המושלם ביותר בעולם ותקים בית מהאגדות. היא הייתה דווקא טיפוס ריאלי, מלכה, אבל גם טיפוסים כאלה אוהבים להאמין שיש בעולם פינות של ארץ הפיות, והיא לגמרי פרגנה פינה כזו ליונת-ימימה.

הצעות שידוכים מעולם לא חסרו לימימה. להוריה הייתה אפילו אפשרות להציע נדוניה נכבדה ביחד עם ביתם המוכתרת בכל מעלה טובה. וכך התקשרו שדכנים לביתם יומם וליל עם מיטב ההיצע של עולם הישיבות. לא ממש שינה אם העילוי הספציפי עמד בתוקף על יפהפיה וייצוגית, על בחורה עם משרה מפרנסת היטב, על אינטליגנטית להפליא או על חברותית וזורמת – כל הנחלים הלכו אל הים, כלומר, אל ימימה.

מטבע הדברים לא כל ההצעות הגיעו לשלב הפגישות, אבל הטובות שבהן הגיעו גם הגיעו. כמעט ולא היה בחור שאמר ‘לא’ לימימה בשלב הבירורים. האמת ניתנת להיאמר, גם בשלב הפגישות אך מעטים יירטו את השידוך מצידם. ימימה, לעומת זאת, הורידה כמעט כל שידוך מהפרק בסופו של דבר. היו מי שקיבלו צ’אנס של פגישה בודדת, עם אחרים התמידה גם לפגישה שניה ושלישית. קומץ שידוכים התפרשו גם על פני חודשיים ושלושה של פגישות, אבל התוצאה תמיד הייתה זהה: ימימה לא התארסה.

“ותמיד חשבתי שעטרי היא זו שתעשה בעיות!” שפכה את ליבה באוזני מלכה. “היא אף פעם לא היתה חברותית כמו יונתי ולא ידעה כמוה להסתדר עם אנשים”.

כשמלאו לה עשרים ושש שנים נכנסה דודה מלכה לתמונה. עדיין היו לימימה הצעות למכביר, אבל מספרם של העילויים האמיתיים, כך נראה, התחיל להצטמצם בשלב זה. לדודה מלכה לא היה אכפת במיוחד אם הבחור המושלם לימימה יהיה ‘עילוי אמיתי’ או רק ‘עילוי ממש’, אבל כן היה אכפת לה מצערה של שרי אחותה, שבילתה ימים רבים בתפילות בקברי צדיקים ואף הסכימה בדמעות להצעת בכורתה להחליף שם בתקווה לשיפור מזלה. שרי לא הצליחה להבין למה ימימה נתקעת בעוד כמעט כל חברותיה נישאו זה מכבר. אפילו אחותה הצעירה ממנה, שיצאה לשידוכים אחרי שפקעה סבלנותה, התארסה עם הבחור השני שפגשה. “ותמיד חשבתי שעטרי היא זו שתעשה בעיות!” שפכה את ליבה באוזני מלכה. “היא אף פעם לא היתה חברותית כמו יונתי ולא ידעה כמוה להסתדר עם אנשים”.

יונתי-ימימה המשיכה להסתדר עם אנשים. היא רק לא התארסה איתם.

*

זה היה השלב בו החליטה מלכה להיכנס לתמונה. אולי היא, עם קרבתה לימימה, תצליח להבין מה בדיוק היא מחפשת. ערב אחד, כשזאטוטיה כבר נמו, היא הזמינה את ימימה אליה לכוס קפה ועוגת עוקץ הדבורה ביתית, ופתחה איתה בשיחת לב אל לב. “אולי את צריכה שידוך מסוג קצת אחר?” העזה להציע. 

ימימה לא נעלבה. “גם אמא שאלה אם אולי אני רוצה לחשוב שוב על מה שאני רוצה”, התוודתה, “אבל זה לא שכבר לא חשוב לי בחור לומד או גבוה או עם חוש הומור וכל הדברים אחרים. אני פשוט חושבת שאני פוגשת בחורים לא עמוקים מספיק. לפעמים נראה שיש להם פוטנציאל ולכן אני כן ממשיכה ונותנת צ’אנס ומתאזרת בסבלנות, אבל מה אפשר לעשות? בפגישה השמינית הבחור עדיין לא מבין אותי הרבה יותר טוב ממה שהבין אותי בפגישה הראשונה”. 

“אם הוא לא מבין אותך זה סימן שהוא לא עמוק מספיק?” תהתה מלכה. 

“כן, אני חושבת”, ימימה קמטה מצח בהרהור. “זה לא קשה להבין אותי, למי שמסוגל. אני מאד גלויה, אני לא מסתירה את הדעות והמחשבות שלי, מספרת המון על התחביבים שלי, אפילו מקריאה להם קטעים שאני אוהבת מספרים –”

“את – מה?” 

“כן, נגיד נפגשתי לא מזמן עם בחור ואיכשהו הגענו לזה שהחברותא שלו כותב שירה והוא עצמו לא מבין איך זה הולך ביחד עם יגיעת התורה או משהו כזה, ולא הסכמתי איתו, אמרתי לו ששירה יכולה לשאוב מעולם התורה. בדיוק היה לי בתיק ספר שירים של אחד, אלחנן ניר – אני תמיד לוקחת ספר לפגישות, כי הבחורים מאחרים הרבה פעמים – והקראתי לו מתוך שיר שמצטט סוגיות, ‘המקדש חצי אישה’. והוא לא הבין”.

“לא הבין את השיר?” ניסתה גם מלכה להבין. “זה היה, כאילו, אבסטרקטי כזה?”

“הוא אמר שהוא מבין, אבל אני לא בטוחה שהוא הבין את השיר, ובטוחה לגמרי שהוא לא הבין מה השיר הזה עושה לי”.

“למה הוא צריך להבין? מלא אנשים לא מבינים שירים. אני למשל. ואם אני לא מבינה כלום בשירה אז בטח שאני לא אבין מה זה עושה לך”.

ימימה הצטחקה מולה עם גומותיה העמוקות. “אבל מלכה, איתך אני לא אמורה להתחתן”.

כשהלכה ימימה, מסרה מלכה לנפתלי בעלה את עיקרי שיחתה עם האחיינית ואת מלוא בלבולה שלה. “אני יודעת שאחותי מבררת המון, וימימה נפגשת רק עם בחורים ממש מוצלחים. איך יכול להיות שאף אחד מהם לא מבין אותה?”

נפתלי המהם. 

“אל תהמהם, תדבר!” כעסה אשתו.

“הכרתי פעם בחור כזה”, הוא הודה. “זה בדיוק מה שהוא נהג לומר על כל שידוך. שההיא לא מסוגלת להבין אותו”.

“הוא התחתן?”

“לא בפעם האחרונה שפגשתי אותו, והוא היה אז כבר בן יותר מחמישים”.

מלכה צנחה לתוך כסא ועיסתה את רקותיה, אבל סרבה להתייאש. “כבר קיבלתי החלטה שאני אנסה לעזור לה בשידוכים, וזה מה שאני אעשה. אבל אולי —” הבזיק רעיון מנחם במוחה. “אולי אני אנסה למצוא שידוך לא רק לה. אולי באמת קשה מאד למצוא מה שהיא מחפשת, אבל בינתיים אני אנסה לעזור לרווקות אחרות, בשביל הזכויות. שיעמדו לה למצוא את זיווגה ההגון. אם אני לא אבקש כסף מהמשודכים זו תהיה מצווה ממש, לא?”

“גם אם תבקשי”, אמר נפתלי, “אם וכאשר תגיעי בכלל למצב ששאלת דמי השדכנות הופכת רלוונטית”.

מעוגת עוקץ הדבורה הוא לא זכה לטעום באותו ערב.

*

מלכה יצאה למסע השדכנות מצוידת במחברת חשבון ישנה, עט מחליף צבעים, ודבקות במטרה. היא ערכה רשימה של כל הרווקות והרווקים שידעה על קיומם והקדישה לכל אחד עמוד שבו כתבה כל פרט ופרט שידעה על המועמד או המועמדת. אחרי שמילאה מחברת אחת עד תומה והתחילה למלא מחברת שניה, העזה גם להתחיל להציע הצעות. 

מראש לא תיארה לעצמה שעולם השידוכים קל במיוחד, אבל אם לא נחישותה לעשות למען צבירת זכויות לימימה יקירתה, ספק אם הייתה מחזיקה מעמד אחרי החודש הראשון במקצוע-ההתנדבותי שהעניקה לעצמה. על אף שעמלה רבות לדבר בכבוד ובנימוס עם כל מועמד, מועמדת, והוריהם, מצאה שהיא מצליחה להעליב אנשים בלי שום כוונה רעה. מה פתאום את מציעה לי מישהו כל כך נמוך. אף פעם לא העזו להציע לנו מהישיבה הזו. סליחה, זה שהוא בן עשרים ושמונה לא אומר שהוא לא צריך כסף לדירה. נכון שאנחנו בעצמנו גרושים, אבל לילד שלנו מגיעה כלה מבית שלם.

למזלה לב טוב היה לה, ואמפתיה עמוקה מיני ים. את כל דמעותיה ואנחותיה של שרי אחותה דמינה לשמוע בקולם המורם בכעס של בני שיחה, ודנה אותם לכף זכות וקיבלה עליה יסורים באהבה והתנצלה מליון פעמים והבטיחה להשתפר.

לאט לאט, ואולי בעיקר משום שרוך דיבורה וריבוי בקשות הסליחה שלה הפיסו דעתם של אנשים, התחילו פגישות יוצאות תחת ידה. רובן הסתיימו בלא כלום, מיעוטן התקדמו לפגישה שניה ושלישית, שידוך אחד זכור לטוב הגיע אפילו לפגישה חמישית לפני שהבחור נזכר שהוא אינו בשל לנישואין, בעצם. אבל מלכה אזרה אומץ ובחרה להסתכל בחצי הכוס המלאה (לא כל המשודכים שהורידו אחרי פגישה אחת צעקו עליה!) והמשיכה במלאכתה. שנה בדיוק אחרי שחנכה את המחברת המשובצת זכתה סוף סוף לסגירת שידוך ראשון. הבחור המשודך נשק לגיל ארבעים ואירוסיו זכו לפרסום רב. כל מכריו ומיודעיו של הזוג ידעו לספר שמלכה כהן מרחוב שמואל הנביא הייתה השדכנית, וכן, המספר שלה מופיע במדריך החרדי. 

אחרי שעשתה את הספתח שלה, הלך מזלה של מלכה בשדכנות והאיר לה פנים. ליבה הרחום אימץ אל חיק מחברותיה המשובצות (כבר היו חצי תריסר מהן) כל מי שביקש בהן מקום, לא משנה עד כמה בלתי זוהרת הרזומה שלו. היא לא חיפשה לשדך רק את השפיצים, ולא השיבה ריקם נערות מחוסרות נדוניה. כל אחד קיבל עמוד במחברת ומחשבה מעמיקה. כל אחד גם קיבל גם יחס רציני לדרישותיו. בהשראת ימימה וסיפוריה הכאובים על ‘שדכניות חסרות רגישות’, מעולם לא ניסתה לשכנע אי מי שמה שחשוב לו – בעצם אינו כזה חשוב. וכך יצא לה שם של שדכנית מהסוג ש’כבר לא מוצאים היום’, אשה עם אינטליגנציה רגשית נדירה, ובמילה אחת: צדקת. 

היא לכשעצמה לא הרגישה צדקת במיוחד, מאחר שייסרה את עצמה שאילולא צערה של שרי אחותה ואילולא פרשת שידוכיה המתמשכת של ימימה, לא הייתה יודעת כמה קשה ומייסר עולם השידוכים לרבים כל כך מבני ובנות ישראל, ובוודאי לא הייתה עוסקת במצווה הזו. ועוד ייסרה את עצמה שעל אף שעברו שנים והיא כבר זכתה להשתתף ביותר מתריסר חתונות של זוגות ששידכה, לימימה היא לא הצליחה לעזור.

עם כל בחור שנרשם אצלה, חשבה קודם כל אם יתאים לימימה. רבים מהם כלל לא טרחה להציע: גם אחרי שחצתה את גיל שלושים סרבה ימימה לשמוע על בחור שגובהו אינו מטר שמונים לפחות (‘שזה מטר שבעים ושבע, בינינו, מלכה, הם הרי מגביהים את עצמם תמיד ברזומה’), שאינו לומד ברצינות לפחות חצי יום, שאינו אינטליגנטי מאד או אינו חברותי ובעל חוש הומור. ואם כבר מילא את אחד עמודי המחברת תיאורו של בחור שנראה כמו התאמה סבירה לקריטריונים הללו, אזי בשלב הבירורים או בשלב הפגישות הוא מעד במכשול הקבוע: הוא פשוט לא הצליח להבין את ימימה, לדעתה. 

בשידוכים האלה, בהם הייתה היא השדכנית, ניצלה מלכה את מעורבותה כדי לחקור את הבחורים המסורבים על רשמיהם שלהם. כולם חשבו שימימה בחורה מדהימה, בהחלט היו רוצים להמשיך מצידם, וכן, הם מבינים שהיא חכמה ומעניינת ויש לה הרבה תחביבים. לא, הם לא ממש מבינים למה היא הורידה, השיחה זרמה מצוין. 

ימימה הייתה רק נאנחת כשמלכה מסרה לה את הדיווחים הללו. “בטח שהשיחה זרמה, מלכה, את יודעת שאני טובה עם אנשים!  אבל זה די ברור שהוא מבין אותי רק ברמה הכי שטחית. הוא לא באמת יצליח להבין מי אני באמת”. 

מלכה כבר מזמן חדלה מלצטט את השיחות הללו באוזני נפתלי. לאחייניתה אולי היו דרישות לא ברורות בשידוכים, אבל היא עדיין לא רצתה לשמוע נחרות של זלזול המכוונות כלפיה.

*

ערב חורפי אחד, כשישבה מלכה במטבח עם מחברותיה ומכשיר הטלפון האלחוטי, מנסה להחליט האם כדאי להציע לבן של אזרד ששבר שידוך את הבת של טופיק אפילו שכרגע אין לה עבודה, צלצל הטלפון לפני שהספיקה להוציא שיחה בעצמה. על הקו הייתה שרי אחותה, בוכה מאד.

“שרי!” מלכה נעמדה באחת, מבועתת. “איפה את? מה קרה?”

“זו ימימה”, בכתה שרי עוד יותר. “היא — היא — הת—הת—“

“שרי!!”

“היא התארסה”, הצליחה סוף סוף שרי להגות, לפני שטבעה שוב בשטף של דמעות.

“ימימה? התארסה?? עם מי???”

לקחו כמה דקות טובות לפני ששרי הייתה מסוגלת לספק פרטים, אבל בסופו של דבר נפרשה התמונה הבסיסית בפני מלכה. ימימה בדיוק התחילה עבודה חדשה. לבוס היה אח מבוגר שהתחיל שידוכים רק לפני שנים ספורות כי התעקש לחכות לאחותו. הוא לחץ על ימימה להיפגש עם האח. הם נפגשו ארבע פעמים, וימימה התקשרה להוריה ממש לפני חצי שעה להודיע שמגיע לה מזל טוב.

“נפגשו ארבע פעמים!” מלכה תהתה האם ההתרגשות בלבלה את דעתה של שרי.

“ארבע פעמים. הפעם הראשונה הייתה שבוע שעבר”, התעקשה שרי. “היא אומרת שאין לה שום ספקות אז אין שום טעם להתמרח”.

מלכה, שבשלב זה ליוותה כמה וכמה זוגות בגיל הזה אל האירוסין המיוחלים, יכלה רק לשמור את ספקותיה שלה לעצמה.

בחגיגת האירוסין הרשמית יכלה מלכה להתרשם מהחתן, אביגדור שמו, רק מרחוק. הוא היה בחור גבוה, אכן, אך מלבד זאת בעל מראה סתמי בהחלט. אבל כמובן, הזכירה לעצמה, ימימה לא חיפשה אביר על סוס לבן אלא רק מישהו שיבין אותה באמת. כמה טוב שמצאה.

תקופת האירוסין תוכננה להיות קצרה ואינטנסיבית, אבל שתי שבתות של התארחות זה בביתו של זה שובצו בלו”ז העמוס. בשבת בה הגיע אביגדור להתארח בבית משפחתה של ימימה, הוזמנו גם מלכה ובני ביתה לסעודת הבוקר. “נשאת אותה על הלב שלך כל הזמן הזה”, אמרה לה שרי ברגש. “מגיע לך גם ליהנות מהנחת”. 

החתן המאושר המשיך להיראות סתמי למדי בסעודה. כשהתבקש אמר וורט קצר בסבר נעים אבל בלי לספק הברקות מיוחדות. ימימה בעבעה לצידו בשיח בלתי נגמר והוא תלה בה עיניים קשובות מאד אבל מיעט לתרום בעצמו לשיחה. כשקם לחפש את כובעו לפני ברכת המזון, פנה לברר אצל בחירת ליבו כשהוא הוגה את שמה, ‘ימימה’, בקול רך ובמלרע. 

ימימה בעבעה לצידו בשיח בלתי נגמר והוא תלה בה עיניים קשובות מאד אבל מיעט לתרום בעצמו לשיחה. כשקם לחפש את כובעו לפני ברכת המזון, פנה לברר אצל בחירת ליבו כשהוא הוגה את שמה, ‘ימימה’, בקול רך ובמלרע. 

בהפוגות בהן נטשה ימימה את צידו של חתנה לטובת פעולות כמו בדיקה במטבח האם יש שם עוד סוגי יינות עבורו, ניסה נפתלי לנהל שיחה עם אחיינו החדש. אביגדור ענה ברצון, אבל לא נראה היה שיש לו הרבה מה לומר. השידוך? חסדי השם. רעיון של אחיו. למה אחיו הציע? כי אחיו מציע לו כל רווקה עם עבודה מסודרת שהוא שומע עליה בערך. למה הוא הסכים? כי הוא תמיד מאמין שצריך לתת צ’אנס. וכן, ברוך השם, הם נפגשו ונראה להם שהם מתאימים והוא רוצה להמשיך ללמוד חצי יום ולנהל חשבונות בחצי השני, ושניהם רוצים להישאר לגור באיזור, ומה הטעם להמשיך בפגישות סתם, לא צריך לחפש בעיות בכוח. היה נראה לשניהם שהם מסתדרים יפה, אז קדימה לחתונה.

“אז אביגדור, הוא באמת-באמת מבין אותך?” העזה מלכה לשאול את ימימה ברגע של ארבע עיניים שנקלעו אליו בפרוזדור.

ימימה הסתכלה עליה, ואור גדול נגה מפניה. “נכון שישר רואים את זה?”

*

במוצאי שבת, אחרי שכל הילדים הלכו לישון או לפחות פרשו למיטתם עם ספר, יצאה מלכה למרפסת הקטנה, ממנה אהבה לנהל את שיחותיה עם ריבונו של עולם. דקה ארוכה עמדה צופה בשמיים הכהים, מנסה לאתר בהם כוכבים.

“השם”, אמרה לבסוף, “תן לי את השכל להבין מה אנשים באמת צריכים מהשידוך שלהם, ולפי זה להציע הצעות”. 

רגע לפני שיצאה מהמרפסת, נזכרה לפתע והסתובבה חזרה. “ואם אפשר, השם”, הוסיפה, “שאוכל לעשות את זה בלי שיצעקו עלי, בבקשה”. 

image_printלהדפסה

לקריאה נוספת

שתפו אם אהבתם

5 תגובות

  1. איזה סיפור מתוק, נהניתי מכל שורה ותיאור
    התיאור של הבעיה של ימימה שייך למשודכים ומשודכות רבים
    במקרה הזה זה נגמר באירוסין, עם בחור שהוא זיווגה עם כי עולה על הרבה מבחורים שהיא נפגשה איתן
    אבל, כמה מקרים לא נגמרים ככה…..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’

תוכן מרתק ממיטב הכותבים החרדים –  אצלכם בתיבה מידי יום חמישי.
דילוג לתוכן