פְּגִישָׁה

בָּאתִי לְדַבֵּר אִתְּךָ, לְסַפֵּר לְךָ אֶת תְּלָאוֹת הַיּוֹם וְהַשָּׁבוּעַ, וְלָתֵת לְךָ רְשִׁימָה, שֶׁתִּתְפַּלֵּל עָלַי וְתִשְׁמֹר לִי בַּצַּד מִמָּה שֶׁאַתָּה מְחַלֵּק לְכֻלָּם. וְאַתָּה אָמַרְתָּ, חַכִּי.

כִּמְעַט רָאִיתִי אֶת נִיעַ הַיָּד הַמַּשְׁהֶה הַזֶּה.

יֵשׁ לִי מַשֶּׁהוּ לְהַגִּיד לָךְ.

הָאֲוִיר הָיָה רַךְ וְנָח מִסָּבִיב בְּמַעְגָּלִים.

וּבוֹדֵד אֶת שְׁנֵינוּ מִכָּל נוֹסְעֵי הָרַכֶּבֶת.

הַקְשִׁיבִי, אָמַרְתָּ, וּלְרֶגַע הָיִיתִי עֲטוּפָה

בְּכָל מָה שֶׁנָּשַׁל מִמֶּנִּי בַּשָּׁנִים שֶׁהָלַכְתִּי יְחֵפָה וְרוֹעֶדֶת בָּרְחוֹבוֹת מְקַשְׁקֶשֶׁת בְּקֻפְסָא חֲלוּדָה.

עָצַרְתִּי אֶת הַכֹּל, אֶת הַטֵּלֵפוֹן וְהַסַּקְרָנוּת וְהַחִשּׁוּב שֶׁל עוֹד כַּמָּה תַּחֲנוֹת, וְהִנַּחְתִּי אֶצְבַּע בַּסֵּפֶר.

הִקְשַׁבְתִּי בִּתְהִיָּה, כִּי לֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַמִּלִּים.

מַשֶּׁהוּ פִּלְאִי וּמוּזָר שֶׁדָּחַס לִי אַהֲבָה בַּמָּקוֹם הַצַּר שֶׁנּוֹתַר אֵיכְשֶׁהוּ אַחֲרֵי שֶׁכָּבָה הָרָעָב הַגָּדוֹל.

שִׁמְעִי בַּת, הוּא אָמַר, וַאֲנִי הִקְשַׁבְתִּי, וְהַשֶּׁקֶט הָיָה רַךְ כְּמוֹ פְּרוּסַת עוּגָה וְנָח בֵּינֵינוּ אַוְרִירִי וְטוֹב.

אֲנִי שָׁבָה לְהַקְשִׁיב, מַטָּה אֶת אָזְנִי. וְהָרֹךְ שָׁב וּמִתְנַפֵּל עָלַי וְנוֹזֵל עָלַי מִבַּחוּץ כְּמוֹ גְּלִידָה שֶׁאִבְּדָה אֶת הַמּוֹמֶנְטוּם.

אִם יֵשׁ גַּן עֵדֶן,

הוּא נִקְוָה פֹּה בְּאֶמְצַע הָרַכֶּבֶת, עַל הַסַּפְסָל הַיְּמָנִי בְּכִוּוּן הַנְּסִיעָה,

סָמוּךְ לַדֶּלֶת. כְּמוֹ תַּקְצִיר, כְּמוֹ סִירוֹפּ שֶׁל תְּרוּפָה.

כְּמוֹ יָד חֲמִימָה עַל מַכָּה.

עוֹד כּוֹאֵב לִי בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, וְהַבֶּכִי עוֹד מַגְדִּיר אוֹתִי מִלּוֹנִית,

אֲבָל הַלַּיְלָה הַזֶּה לָרִאשׁוֹנָה אָמַרְתִּי לְךָ אָמֵן.