אביגיל מן

מינה ברגר לא התכוונה – פרק א’

בעלה הסכים אתה. אחרי שני משפטים הוא כבר הסכים אתה. ניסה לחסוך מעצמו את המשך הנאום החוצב אבל היא הפליגה בו עד אשר השתכנעה גם היא בצדקתו. בצדקתה. רק אז היתה פנויה להטות אוזן לתמיכתו הבלתי מסויגת.

המשך קריאה

שתי בירות – פרק סיום

ההיכרות המוקדמת מונחת פתאום ביניהם, ובתנועה מתואמת הם מהדקים מעילים מפני הקור. רחוק למטה בתים מבליחים. משפחות זורקות אור. עיר מנצנצת בחושך. האם יש סיכוי לשינוי. האם אנשים משתנים. אם לא, הרי אין להם סיכוי. אם כן, מה יבטיח שלא יחול בעתיד שינוי לרעה.

המשך קריאה

שתי בירות – פרק ס”א

השעות זוחלות, מפזרות בה מתח שתי וערב. המסך שבראשה עייף מתסריטים ותרחישי שיחות. שולמית נכנסת ושואלת לפשר הפוגרום. היא אומרת, יש לי פגישה חשובה ואני לא יודעת מה ללבוש. שולמית מבררת אם זו פגישת עבודה או פגישה חברית. היא תוהה מתי הפכה ילדתה נערה ואין לה תשובה. זוגיות היא עבודה. היא גם חברות. איך לובשים גם וגם.

המשך קריאה

שתי בירות – פרק ס’

השמלה חונקת פתאום והפאה מגרדת והיא רוצה שהוא ירצה. שירצה בכל מחיר. לא רק אם היא רוצה. גם אם היא לא רוצה. היא רוצה את רצונו. היא רוצה את רצונו היציב, העז, הבלתי מעורער. את רצונו הישן והטוב.

המשך קריאה

שתי בירות – פרק נ”ט

אל תניחי, היא מזהירה את עצמה. אל תנחשי אותו. תשאלי. תבדקי. תבררי. אל תהיי מה שהיית, על תעשי מה שנעשה. אבל הדממה ששלמה מניח ביניהם מוחשית כמו מחיצה בבית כנסת. עבה וצפופה וממוסמרת ובלתי ניתנת לערעור. איש ואישה שעונים אל תא האחסון שבין המושבים, עשרה סנטימטרים בין מרפק למרפק ותהום.

המשך קריאה

שתי בירות – פרק נ”ח

חוץ מתלמיד חכם ואבא מצוין לא עולה לה שום דבר. גם מה שחשבה שהיא יודעת היא כבר לא יודעת. האיש הזה שחי לצדה מגלה טפחיים שלא ידעה על קיומם. אז מה תגיד, שהיא לא יודעת? שהיא לא מכירה? תפנה אותם לקפלן? בושות וחרפות.

המשך קריאה

שתי בירות – פרק נ”ז

אבא שלה, ששיחתו עם גברים יודעת להתקיים רק סביב דברי תורה, שאל את שלמה כמנהג חמים וחתנים איפה הוא אוחז, וציפה לשמוע שם של מסכת או סוגיה, אבל שלמה אמר, בבת שלך אני אוחז. והיא כל כך צחקה והוא בהה בה לרגע בחוסר הבנה ואז חייך ואמר, אה, אוחז, כתובות דף ט’. והשיחה עברה לפסים המקובלים והעיניים שלהם נפגשו לרגע ובאותו המבט הם התארסו.

המשך קריאה

שתי בירות – פרק נ”ו

פעם, כשעמדה בתור באיזו חנות, צותתה לשיחה בין שתי נשים חילוניות. אחת מהן התלבטה בקול. איך אדע שאורן שלי הוא האחד? איך אדע שבחרתי נכון? והחברה אמרה, תבדקי אם הוא בן אדם שאפשר להתגרש ממנו. אדם שאפשר להתגרש ממנו אפשר להתחתן אתו. היא נחרדה אז עד לשד נשמתה.

המשך קריאה

הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’

תוכן מרתק ממיטב הכותבים החרדים –  אצלכם בתיבה מידי יום חמישי.
דילוג לתוכן