“נו, אם לרבקה אין מה להגיד נגדו,” סיכמה דודה חנה בניצחון ופנתה אל האם, “אני חושבת שאפשר כבר להתחיל לברר על אולמות. למה לחכות שהטוב יהפוך למצוין? הרי המצוין הוא האויב של הטוב, לא כך?”
מוישי שוב דיבר על עונש. “אי אפשר בלי פחד,” הוא אמר. “ככה העולם עובד.”
בנצי הקשיב. והוא הבין פתאום בבהירות חצי־מודעת: פחד הוא אלגוריתם יעיל. אבל הוא לא היחיד.