המנחה התורן ביקש מכל אחד לדרג מאחת עד עשר כמה הוא מרגיש בעל חוסן. יפית הוסיפה, או מרגישה. והמנחה אמר, כן כן. מרגיש או מרגישה. בעל או בעלת. והיא חשבה בעל. בעל חוסן. זה מה שהיא מרגישה. כלומר, רוצה. מישהו חזק שיישא אותה, שתישא אליו עיניה מאימת החיים. כל אימת שהחיים.
כשהייתה מורתנו מכרזת ואן הנדל תמר הייתי מניפה את ידי, וכשהייתה עוברת לוענונו אפרת הייתה היא מניפה את שלה. אינטרו זהה, אאוטרו שונה. נקודת פתיחה שווה, אקורד סיום שלא משאיר מקום לטעויות. אסור שיהיו טעויות. אדם צריך לדעת את מקומו. דע מאין באת זה הבסיס להכול. אין עפר זה כעפר זה. יש אדמת עידית ויש אדמת זיבורית.
רפי אמר, אני לא פוליטיקאי, לעולם לא אהיה, אני שליח ציבור, אני שר בממשלת התורה. רק אז גילתה שמדברים על תיקים ושרים. היא, טובי בלום, אשת שר? הצחקתם את סנהדריה המורחבת.
היא מושכת זמן. היא מודעת לזה שהיא מושכת ומקווה שלא שמים לב שהיא מתקשקשת עם כל המסביב במקום להגיע לעצם העניין ולספר את מה שיש לספר. מאז שהיא זוכרת את עצמה היא מושכת זמן.
עַל הָאֵשׁ בַּמִּטְבָּח
(שְׁאֵרִיּוֹת הָאֶתְמוֹל מֻדָּחוֹת לַשּׁוּלַיִם)
מִתְבַּשֵּׁל זִכָּרוֹן
חָדָשׁ
מִפְּנֵי יָשָׁן מוֹצִיאָה
הייתי צריך להבין שזה לא בסדר. הייתי צריך. בעיקר בגלל ההשבעות. ידעתי שאסור להישבע. ידעתי שהוא אומר לי לעשות משהו שאסור. אבל נשבעתי כי חשבתי שגם זה שמאל שהוא ימין וכמובן שלא הפרתי את השבועה ולא סיפרתי לאף אחד. שבועה זה עניין חמור ואני הייתי ילד צדיק.
אצלה חול וקודש משמשים בערבוביה. טוב ורע מתחרים עליה מאז שהיא זוכרת את עצמה. מתפללת שלוש תפילות ביום ונהנית הנאה עמוקה מלשון הרע ורכילות. מקפידה על כיבוד הורים קלה כבחמורה אבל נוטה לשקר כדי להימנע מלשלם מחירים כאלה ואחרים. אוהבת את חברותיה אהבת אמת אך מוצאת את עצמה גם מקנאה ולא מפרגנת להן הצלחות מופרזות.
אני רוצה להיות כמו רוחמי ושני ומירי ורחלי ושושי וגילי. אתה הרי כול יכול אז מה אכפת לך. וכל אימת שבכתה על הדבר התמלאה ייסורי חרטה והמצפון היה מצווח בה עד שהוסיפה לחישה מתנצלת. סליחה אמא שאני בועטת בירושתך. סליחה השם שאני כל כך שטחית. אם תגביה אותי פיזית, אני מבטיחה לגבוה רוחנית.
הצטרף לניוזלטר שלנו:
הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’