מעיין דויד

אל הנער הזה

כשהגיעה עת ההפטרה, היה משה מתייצב ומסלסל בברכת ‘אשר בחר בנביאים טובים’ בהדגשה עזה על המילה האחרונה, ופוצח במאסטרפיס האמיתי שלו: הפטרת תפילת חנה.

המשך קריאה

גדול השלום

“זה באמת לא בסדר. שלא תחשבי שלא אמרתי לו מיליון פעם לפני החתונה שהוא חייב לעדכן את אשתו לאן הוא הולך ומתי יחזור, ולא להיעלם לה כמו שהוא עושה לאמא שלו. מילא אני, כבר אישה זקנה. מה זה כבר משנה אם התקף לב יהרוג אותי או לא. אבל את, את עוד צעירה. חבל עליך.”

המשך קריאה

תלויה ועומדת

היא רצתה לצעוק שלא מתאים לה, ששום דבר לא מוכן עכשיו לחתונה, שגם היא לא מוכנה, אבל לא הצליחה למצוא את המילים. לכולם היה כל כך ברור שזה מה שצריך לעשות. זה מה שעושים כולם. לא דוחים חתונה, אז אין ברירה אלא להקדים.

המשך קריאה

זיווג הגון

“שמונה מאות אלף הוא רוצה?” אמר בקור מקפיא דם לשמואלביץ, שהתקשר להציע עבור נעמי את ‘השפיץ של חברון’, אחד מסדרה ארוכה של שפיצים שהגיעו לפרקם. “הוא יודע שהיא מרוויחה כמו מהנדסת עם תואר? זה אמור להוריד לו לפחות שלוש מאות אלף שקלים מהדרישות. הוא מקבל הרבה יותר, רק בתשלומים”.

המשך קריאה

בחזרה לאי

בבוקר למחרת הוא קם כרגיל, אבל המאמץ לקום היה אותו מאמץ מכאיב ופוצע של ימי נעוריו, הימים בהם שוטט ברחובות וראה את העולם כמו משהו דמיוני, משחק על מסכי ענק שמוקרן מכל צדדיו.

המשך קריאה

רות נוסעת לספארי

בלילה היא משכה את השמיכה מעל הראש שלה וחשבה על מנוי לפיס. ועל מכירת שרשרת הפנינים שלה. ועל חיפוש עבודה שניה. כשנרדמה חלמה על מכונית חבוטה אחרי מכונית חבוטה שחונות בקדמת ביתה, ומכל אחת מהן יוצאות חיות ושרות פרסומות לספארי.

המשך קריאה

בוחרת לבד

האם משהו באיזון הקוסמי הופר כשחזקי החל להיפגש עם האורחת החשובה? האם איזה מסר אנרגטי עבר אל קרוביה ומיודעיה, מדרבן אותם להציע שידוכים לחגית, שקיבלה את הגט שלה לפני קצת יותר משנה?

המשך קריאה

ומותר לא לאהוב

אהרן אוכל מטרנה, היא חושבת, ואמא שלו מודאגת מזה שהיא נראית זוועה ואין לה בגדים ואין לה עבודה. “כואבת לו הבטן כי את מאכילה אותו ביציקת בטון,” הסביר לה הרופא החביב בקופת חולים בשבוע שעבר. היא לא רק היתה צריכה להפסיק להניק. היא היתה צריכה לתת אותו לאומנה וזהו.

המשך קריאה

לֹא רַק צִפּוֹרִים

לֹא רַק צִפּוֹרִים עָפוֹת אֶל אַרְצוֹת הַחֹם

וְלֹא רַק הֵן מֵתוֹת בַּדֶּרֶךְ בַּהֲמוֹנֵיהֶן

צוֹנְחוֹת אֶל תּוֹךְ הַיָּם, אֶל תּוֹךְ כַּבְלֵי חַשְׁמַל, אֶל תּוֹךְ

אֲגַם שֶׁהָיָה פַּעַם, עַכְשָׁו אֵין.

המשך קריאה

הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’

תוכן מרתק ממיטב הכותבים החרדים –  אצלכם בתיבה מידי יום חמישי.
דילוג לתוכן