תמר

הכל סיפור של פיקסלים – פרק י’

העפתי אליהן נשיקות. הן צחקו, המשיכו לצייר. פרחים. בתים. תינוקות בעגלה. זה היה החלום החדש שלהן. הן לא ציירו אותי, יושבת ליד המחשב, עושה משהו שאבא שלהן לא יאהב. אבל ידעתי שהוא יידע. הוא תמיד ידע. היה לו כישרון להוציא מהן את הסיפורים שלא רציתי שתספרנה.

המשך קריאה

הכל סיפור של פיקסלים – פרק ח’

הוא שאל מה קורה. אמרתי שלא קורה כלום. סתם יום. דיברנו על הילדות, על מכונת הכביסה שלא סוחטת. עמדתי בתוך תא בשירותים של מרכזית המפרץ. אפילו לא יכולתי להתפלל שהוא לא ישמע שום צליל חשוד, לא יזהה שאני לא במשרד.

המשך קריאה

הכל סיפור של פיקסלים – פרק ג’

חודשיים לפני שמלאו לי אחת עשרה, אולי חודש, הזמן מיטשטש כשאני מנסה לתפוס אותו, התעוררתי מחלום רע. שכחתי אותו בשנייה שהתעוררתי. בכל זאת ידעתי שהוא היה רע. הרגשתי רע. ליבי השתולל. כשנגעתי ברקותיי, הן היו דביקות. ואז שמעתי רחש.

המשך קריאה

הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’

תוכן מרתק ממיטב הכותבים החרדים –  אצלכם בתיבה מידי יום חמישי.
דילוג לתוכן