אִם נוֹתְרוּ סְפָרִים לִרְפוּאָה

אוֹטֶמֶת בְּמַגֶּבֶת אֶת חֲרִיץ הַדֶּלֶת

מִדֵּי לַיְלָה, אַךְ הוּא חוֹדֵר פְּנִימָה

מְאַכֵּל נִיצוֹצוֹת אוֹר, מוֹתִיר אוֹתִי

כְּצֵל דְּמוּתִי

*

תּוֹעָה בְּמִסְדְּרוֹנוֹת מִלִּים

פּוֹרֶצֶת דְּלָתוֹת זָרוֹת

מְלַקֶּטֶת אוֹתִיּוֹת, סִימָנִים

בּוֹטֶשֶׁת שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה

מְחַפֶּשֶׂת מָזוֹר בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת

כְּבָר שָׁנִים נֶחְפֶּזֶת מִכְּרִיכָה לִכְרִיכָה

תְּשׁוּבוֹת חוֹמְקוֹת מִבַּעַד לַחֲרִירֵי הַחוּט

הַלּוֹכֵד תַּחְתָּיו חַיִּים שְׁלֵמִים