לְכִידָה שֶׁל תָּו

חֵץ מִקֶּשֶׁת

יָרִיתִי בַּשָּׂדֶה,

לֹא כִּוַּנְתִּי לְשׁוּם מַטָּרָה.

אַרְנֶבֶת חוֹשֶׁשֶׁת,

אֲנִי מְדַדֶּה.

צַמְּרוֹת עֵצִים לִי עֲטָרָה.

זְבוּבֵי בָּקָר

חָגִים מִסְּבִיבִי

בְּקוֹל זִמְזוּם רָם מֵהַנָּחוּץ.

מַעְיָן קַר

בֹּקֶר שְׁרָבִי.

מִשֶּׁנִּכְנַסְתִּי, יָצָאתִי חוּץ.

הַזַּיִת נָשַׁל,

הָאֹרֶן בָּשַׁל,

מַחַט הִשִּׁיר, שָׁתַל מִתַּחְתָּיו.

וְזֶה לֹא מָשָׁל,

גַּם נִמְשָׁל אוֹ שִׁיר

רַק לְכִידָה שֶׁל תָּו.