הוא נענה ברצון לבקשה להתלוות לאמו. אבל כעת הזדחלה בו תחושה שנקלע לויכוח שאינו שלו, ואולי מצוות כיבוד הורים מחייבת אותו דווקא לסגת; אבא רצה להתלוות אל אמא, אמא לא רצתה שיתלווה אליה, והוא אפרים, הצעת הפשרה.
“חשבתי ללכת עכשו לבצלאל וקסלר.” נחום עצם את עיניו לרגע. מרים תכננה את סדר היום כך שיהיה פנוי לחזור לסדריו בלי שיצטרך לתמוך בה. אבל אפילו אשה מתוכננת כמרים לא יכלה לצפות שאלחנן הוא שיזדקק לתמיכה.
הוא ומרים החליטו שיספרו לילדים יחד. היו רק שלוש בעיות. האחת, שעדיין לא הגיעו לעמק השווה מה בדיוק יספרו. השניה, שגם כשיגיעו בעזרת השם לעמק השווה ויחליטו מה לספר, לא בטוח שברגע האמת מרים תצליח להיצמד לסיכום, וזה בהחלט מובן. השלישית, שלא נראה שמרים מנסה לגרום לסיכום הזה לקרות בזמן הקרוב. וגם זה מובן.
“לא, מיריקה, לא.” הרופאה עצרה, מנסה לקבל את הקשב של מרים לרגע. “אנחנו עשינו לך בדיקת דם לנשאות גנטית. לא שלחנו את תוצאות הביופסיה לבדיקה גנטית, אלא את הדם שלך. הבדיקה שעשית סרקה את הדי־אן־איי, ואם היא חזרה חיובית, זה אומר שהמוטציה היתה קיימת אצלך בכל תא בגוף עוד לפני שנולדת, הרבה לפני שחלית, ושקיבלת אותה בירושה מאחד ההורים.”
אפרים מצא אותו יושב על הגדר, מבטו תלוי חצי ראש מעל הבחורים שחלפו על פניו. הוא מחץ אותו בחיבוק ואז עיין בפניו וניסה להבין את סיבת הביקור.
נחום נשאר נחום; טוב לב באופן חסר תקנה. אם מבקשים ממנו למסור שיעור לאנשים שלא מספיקים ללמוד במשך השבוע, הוא כאן כדי לעזור. גם על חשבון מנוחת השבת שלו. אבל תפקיד תורני אחר, שיראה לעולם שמינית שבשמינית מהגאונות שלו? חס וחלילה.
הרופאה שלה, שליוותה אותה במחלת הסרטן לפני שנתיים ושאליה חזרה גם בפעם הזאת, דרשה ממנה לבצע בדיקת נשאות גנטית, למרות שאין לה היסטוריה משפחתית. “את אשה צעירה יחסית, מרים יקירה. כשיש הישנות של המחלה בגיל שלך, הגיוני שיש כאן רקע גנטי שממשיך לדחוף את התאים להתחלק שוב ושוב. אנחנו לא מתקדמים לשום ניתוח או טיפול חדש בלי לדעת בדיוק עם מה אנחנו מתמודדים.”
נחום הרכין את ראשו. מבעד לאצבעות שכיסו על אזניו שמע את ראש הישיבה מדבר על רב כהנא שנאלץ לברוח מבבל לארץ ישראל. הוא שמע אותו מצטט בארמית ומסביר בלשון הקודש לטובת הנשים מעבר למחיצה איך ריש לקיש, שידע שעילוי הגיע, אמר לרבי יוחנן: ארי עלה מבבל.
היה נראה שהוא כמעט שמח על ההזדמנות לדבר על זה. היא רצתה לבקש שיגדיר מה פרוש ‘כשרון נוצץ’ ומה זה ‘למדן אמיתי’, אבל ברגע הזה צצו פתאום המילים של אבא שלה, כאילו חזה את העתיד, ‘הוא גם יכול לומר לך, אל תחשבי שאני גאון, אל תחשבי שאני למדן. את צריכה בינה כדי לא להאמין לדברים כפשוטם.’
הצטרף לניוזלטר שלנו:
הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’