
ראויה – פרק ל”ה
למחרת התיישבתי ליד אבא באוטו הלבן שלנו. לא האוטו שאתה מכיר, הוורסו, וזה היה לפני שהכרתי אותך, אז זיהיתי מכוניות רק לפי הצבע. זאת היתה אחת הפעמים היחידות שישבתי במושב הקדמי במכונית, זה היה כיף. זאת היתה אחת הפעמים היחידות שהייתי עם אבא לבד. זה היה מוזר.