ראויה

ראויה – פרק סיום

אני יוצאת לסלון, הוא נוצץ, בדיוק כמו שהשארתי אותו אחרי הדלקת נרות. מכניסה את הקופסא של העוגות לפריזר, גורפת פירורים מהשיש לכיור ושוטפת אותו. אין לי עוד שום תירוץ להתעכב.

המשך קריאה

ראויה – פרק נ”ב

אנחנו פוסעים לאורך מה ששלוימי אומר שהוא נחל הגעתון. בחורף זורמים בו מים, הוא מבטיח לי, לפעמים הוא אפילו עולה על גדותיו. כרגע הוא נראה כמו שאני מרגישה, מרוקן ועלוב.

המשך קריאה

ראויה – פרק נ”א

בשבועות האחרונים הייתי עסוקה במחשבות על אהבה ושנאה. נעמה אמרה שאלה לא רגשות מנוגדים, אלא קרובים מאד. שההפך של שניהם הוא אדישות. ששנאה יכולה להתחפש לאהבה, ולהפך. שהן יכולות להתחלף ברגע אחד. את העובדה הזאת ידעתי בעצמי.

המשך קריאה

ראויה – פרק מ”ט

“זה מזעזע מה שקורה בעולם. ככה זה כשאין הלכה ויראת שמים, כל המוסר הכי בסיסי מתפורר.” שבי המשיכה לערוך במרץ, לא עוצרת לרגע.

המשך קריאה

ראויה – פרק מ”ח

הכבאי דיבר אתי כל הזמן, מסביר לי מה הוא עושה ומתבדח אתי על הסורגים העקשניים. הוא סיפר לי שקוראים לו נתי, ביקש ממני לא להסתכל אחורה והבטיח לי שאמא ורבקי ושימי נמצאים למטה, מחכים לי.

המשך קריאה

ראויה – פרק מ”ז

“את ילדה טובה, דבורה. אני בטוח שלא עשית את זה מתוך רצון רע. תקפה אותך רוח שטות, זה הכל.” מול הנטישה של שבי והזעם של אמא – המילים שלו היו חמצן בשבילי. הוא לא האמין לי, לפחות הוא האמין בי.

המשך קריאה

ראויה – פרק מ”ו

“דבורה, קוראים לך.” טובי אפילו לא ידעה למה היא מפריעה. הרמתי מבט לדלת, שבי עמדה שם. חיוורת. שוב. הרגשתי שאני מאבדת שליטה. הזיתי את עצמי ניגשת אליה, מרימה יד, מכה בה, אומרת לה לא לחזור שוב. התעשתתי וניגשתי לדלת, מנסה לא להרגיש את המבטים של החברות בגבי.

המשך קריאה

ראויה – פרק מ”ה

היא מוכנה לעשות בשבילי הכל. עלה. היא דורשת ממני לעשות הכל בשבילה בחזרה, אני לא תמיד רוצה. עלה. היא ממשיכה בקשר למרות שאני כפוית טובה. עלה. אני לא רוצה להרגיש כפוית טובה כל הזמן. עלה.

המשך קריאה

הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’

תוכן מרתק ממיטב הכותבים החרדים –  אצלכם בתיבה מידי יום חמישי.
דילוג לתוכן