שתי בירות

כמובטח, אנחנו מפרסמים השבוע ראיון עם הסופרת אביגיל מן, שעונה לשאלות הקוראים על הסיפור שכבש כל כך הרבה לבבות

ההיכרות המוקדמת מונחת פתאום ביניהם, ובתנועה מתואמת הם מהדקים מעילים מפני הקור. רחוק למטה בתים מבליחים. משפחות זורקות אור. עיר מנצנצת בחושך. האם יש סיכוי לשינוי. האם אנשים משתנים. אם לא, הרי אין להם סיכוי. אם כן, מה יבטיח שלא יחול בעתיד שינוי לרעה.

השעות זוחלות, מפזרות בה מתח שתי וערב. המסך שבראשה עייף מתסריטים ותרחישי שיחות. שולמית נכנסת ושואלת לפשר הפוגרום. היא אומרת, יש לי פגישה חשובה ואני לא יודעת מה ללבוש. שולמית מבררת אם זו פגישת עבודה או פגישה חברית. היא תוהה מתי הפכה ילדתה נערה ואין לה תשובה. זוגיות היא עבודה. היא גם חברות. איך לובשים גם וגם.

השמלה חונקת פתאום והפאה מגרדת והיא רוצה שהוא ירצה. שירצה בכל מחיר. לא רק אם היא רוצה. גם אם היא לא רוצה. היא רוצה את רצונו. היא רוצה את רצונו היציב, העז, הבלתי מעורער. את רצונו הישן והטוב.

אל תניחי, היא מזהירה את עצמה. אל תנחשי אותו. תשאלי. תבדקי. תבררי. אל תהיי מה שהיית, על תעשי מה שנעשה. אבל הדממה ששלמה מניח ביניהם מוחשית כמו מחיצה בבית כנסת. עבה וצפופה וממוסמרת ובלתי ניתנת לערעור. איש ואישה שעונים אל תא האחסון שבין המושבים, עשרה סנטימטרים בין מרפק למרפק ותהום.

חוץ מתלמיד חכם ואבא מצוין לא עולה לה שום דבר. גם מה שחשבה שהיא יודעת היא כבר לא יודעת. האיש הזה שחי לצדה מגלה טפחיים שלא ידעה על קיומם. אז מה תגיד, שהיא לא יודעת? שהיא לא מכירה? תפנה אותם לקפלן? בושות וחרפות.

אבא שלה, ששיחתו עם גברים יודעת להתקיים רק סביב דברי תורה, שאל את שלמה כמנהג חמים וחתנים איפה הוא אוחז, וציפה לשמוע שם של מסכת או סוגיה, אבל שלמה אמר, בבת שלך אני אוחז. והיא כל כך צחקה והוא בהה בה לרגע בחוסר הבנה ואז חייך ואמר, אה, אוחז, כתובות דף ט’. והשיחה עברה לפסים המקובלים והעיניים שלהם נפגשו לרגע ובאותו המבט הם התארסו.

פעם, כשעמדה בתור באיזו חנות, צותתה לשיחה בין שתי נשים חילוניות. אחת מהן התלבטה בקול. איך אדע שאורן שלי הוא האחד? איך אדע שבחרתי נכון? והחברה אמרה, תבדקי אם הוא בן אדם שאפשר להתגרש ממנו. אדם שאפשר להתגרש ממנו אפשר להתחתן אתו. היא נחרדה אז עד לשד נשמתה.

רינה הולכת והיא חושבת, לא, לא מתאים לי לחזר. לא על הפתחים ולא אחרי שום דבר. רוצה לחזור הביתה ולא יכולה. אולי גם היא נחשבת חסרת בית. אולי תוציא סיורים. קבוצות של אנשים עם חיים פשוטים ייזרקו לחייה. כאוס ליום אחד. הם ייהנו והיא תתעשר. איזה יופי.