שתי בירות

יש שם מישהו בפנים והיא לא מצליחה להיזכר מי. אולי זו רינה. אולי שלמה. אולי אחת הילדות. הרכב צולל לתוך המים והמורה שלה אומרת שהיא לא תוכל להמשיך ללמוד נהיגה.

מתחשק לה להפגין ולנקום אבל יותר מתחשק לה פקאן. היא אומרת יפה תודה ומתמסרת לתשורה. תוהה האם רץ לקנות אותה לפני או אחרי ששמע את הבשורה. האם זו מתנת פיוס או שוחד הריוני. מזהה את העליצות שלו מתחת לפעולות ולדיבורים. שלמה שמח שהיא בהיריון. שלמה קיבל בדיוק את מה שרצה. אישה מחושקת וכבולה לבית.

מרחוק היא רואה את שלמה עם הילדות. היא רצה אחריהם אבל הם מתרחקים. היא חוזרת למדשאה ואין שם אף אחד. היא רוצה לחזור הביתה אבל לא יודעת את הדרך.

אתה לא חושב שאני צריכה שינוי? היא שואלת ולא מחכה לתשובה. העיניים שלה חצי עצומות והיא מדברת לאט. אולי גם לך מתחשק שינוי? מה אתה אומר שלמה? אולי נלך ללמוד משהו ביחד? אני מאמינה שהשם שלח לכאן את ברונר כדי לתת לנו סימן.

היא רוצה להגיד ‘רגע’. לענות לו. לבקש הבהרות. לשאול האם הוא חשב שהשיחות עם אמא שלה ‘יעשו טוב לבית שלהם’. אבל הוא כבר הלך וזה כל כך מרגיז אותה. אומר והולך. נמלט סדרתי מזירות ויכוח.

רחלי נואמת במרץ. עוד רגע יגיעו אליה ואין לה מה לומר. המשימות שלה מוזנחות ושום דבר לא זז. היא לא יודעת אם העייפות מביאה אותה לידי שעמום או להפך. למעשה אין לה מה לחדש.

היא צועקת לשלמה שיעזור לה, אבל הוא הלך לכולל ערב ולא יכול לשמוע אותה משם. היא יודעת שזה אבוד לה. אם הספינה תגיע לבלגיה היא לעולם לא תחזור, והילדות שלה יהיו יתומות.

שלמה קם מיד. אם היא מדקלמת שורה שהביטוי ‘כל אישה צריכה’ מופיע בה, היא שיכורה. אפילו הוא יודע את זה. היא מתעבת שירי הוראות והנחיות. לא מספיק מחויבויות וייסורי מצפון יש לי שאני צריכה עוד מעמסה על הראש? מה זה האינפלציה הזאת בשירי כל אישה צריכה?

הוא השתבלל אל הספה בסלון ואחר כך הילדות הגיעו. ובערב היא סיפרה לו בשתי מילים על אופי והוא אמר שהוא מבין אבל היא בטח מבינה שלעבור כרגע זו לא אופציה, והיא לא הבינה למה לא והם שוב רבו ומאז הם שותקים.