
שוברת שתיקה – פרק י”ד
הן מאשימות אותי שאני לא מקדישה להן מספיק זמן, והאמת שהקול הפנימי המפורסם שלי מסכים אתן לגמרי, אבל אחרי שכל כך השתדלתי להתאפק ולשמור על אוירה חיובית, הסבלנות שלי פוקעת ואני עומדת לומר למתבגרות שלי דברים חריפים שאני אתחרט עליהם ושלא יעזרו להרגיע את המצב.