לא היה לה שמץ כח להגן על עצמה. על איזה חינוך בכלל הוא מדבר. בא מאוחר בלילה וזורק עליהם את כל החינוך שלו בבת אחת. אין לו מושג מה קורה אתם. רק הבית דפוס הדפוק הזה בראש שלו. מה היא עושה פה. מה היא עושה פה בכלל. כל מה שהיא עושה מחרבים לה.
“את לא תהיי סחטנית אף פעם, ליבי,” הקול של נתי מנסה להרגיע. “את הבן אדם הכי הוגן שפגשתי בחיים שלי. אבל היא צודקת שאי אפשר לדעת שום דבר על אף אחד מראש. תהליכי הארכת נישואין יכולים להשפיע על אנשים בכל מיני צורות.”
פתאום עלה צלצול מתוך התיק שלה. מנגינה של משהו. לקח לה זמן להבין שזה הטלפון שלה. שהמנגינה הזו היא צליל של שיחה ולא איזה נגן שהחליט לשמח את עצמו. מי יכול להתקשר אליה? חרדה אחזה בה. הילדים היו ערים וההורים שלה היו בחדר הקדמי. היא תצטרך ללכת מהר לחדר. רק שלא ישאלו שאלות.
“הטיפול הצליח,” אני עונה לו. מתחשק לי להמשיך ולומר שטיפול הצליח אבל החולה מת, אבל הוא לא יצליח להבין את הבדיחה. זאת לא בדיחה בעצם, לפחות מבחינת אמא. “הטיפול הצליח, אבל החלטנו שאנחנו רוצים להמשיך להיות נשואים.”
רק כשירדה מהאוטובוס בתחנה מרכזית הרשתה לעצמה להודות בכך. זה לא היה רק תבוסה. משהו בה טיפ טיפה בירך על האירועים האחרונים. היא היתה פגועה ומרירה מקיר לקיר, אבל באיזו פינה צדדית היתה שמחה קלה על שלהורים שלה היה מספיק אכפת ממנה כדי לצאת מהכלים.
“שיהיה ברור שאני איתך,” אמא הסכימה איתי. “בזמני לא היו כל השטויות האלה. אבל הדור של היום, יש לו המון רומנטיקה בראש. מצד שני, מה אני אגיד. יש לכם חמש-שש שנים ביחד? תנצלו אותם. זה זמן שלא חוזר אחר כך. קצת פוצי-מוצי לא הפריעו לאף אחד לגדול.”
והיא לא שאלה את עצמה מה פתאום אתי הזאת רוצה עכשו שהיא תבוא אליה. ולמה שאשה נשואה תרצה שנערה בת שש עשרה תהיה אתה בקשר. אחר כך נפל לה האסימון. מישהו שלח אותה. אולי מהסמינר, אולי ההורים שלה עצמה.
“אני לא חושב שאני מכור,” הוא שוב אומר את המילים, עדיין הן מהססות לו בפה. “לא,” עכשיו הוא נשמע בטוח יותר. “זה לא נשמע כמו התמכרות. אבל מה אני מבין בעצם? אף פעם לא הייתי מבין גדול בענייני נפש. והוא עובד סוציאלי קליני שמתמחה בהתמכרויות.”
סבתא היתה אומרת שהם דור מפונק. יש להם הכל, חשמל ומכונת כביסה ומים זורמים. שהיא לא יודעת מה זה לשאוב מים מהבאר. סבתא שלה היתה הולכת לקנות קרח אצל מוכר הקרח וסוחבת אותו במלקחיים הביתה. במטבח היה להם כיור אחד, ולא היה מושג של להשאיר כלים בכיור לאחר כך, כשיתחשק.
הצטרף לניוזלטר שלנו:
הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’