
ארץ צבי
הַדִּי־אֵן־אֵי שֶׁלָּךְ מִשְׁתַּקֵּף בְּכָל תָּא
בְּכָל סִמְטָה
שׁוֹתֵק בָּךְ צוּרוֹת אַהֲבָה

הַדִּי־אֵן־אֵי שֶׁלָּךְ מִשְׁתַּקֵּף בְּכָל תָּא
בְּכָל סִמְטָה
שׁוֹתֵק בָּךְ צוּרוֹת אַהֲבָה

מָתַי תָּאִיר פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ וְתָּחוֹן
רְאֵה עָנְיִי, זָחַלְתִּי כְּנָחָשׁ עַל הַגָּחוֹן,
וּפִי – חִכִּי דָּבַק

הַצּוֹם הַזֶּה מְסַפֵּר לִי סִדְקֵי חוֹמוֹתַיִךְ
גָּלוּת נִשֵּׂאת מַשְׁבְּרִים מַשְׁבְּרִים.
עִיר מְפֹרֶקֶת.

בְּתוֹךְ מַעְגָּלִים רֵיקִים
אֵין פִּנָּה חַמָּה,
יֶשְׁנָהּ בֶּהָלַת חוּגָה.

קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם
וְקוֹלוֹת וּמָטָר עַל הַקּוֹמְבַּיְן
הַשָּׁמַיִם שׁוֹאֲגִים בְּאָפֹר עַל זָהָב.

אַל תִּתְפַּחֲדִי מֵהָרוּחַ
מֵרִקּוּד הֶעָלִים הַסְּחַרְחַר,
אַל תִּירְאִי מֵהַחֹשֶׁךְ

מָה אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ
וּקְבִיעוּת וְהַתְמָדָה וְרֶצֶף.
מָה כָּאַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ,
עַל חֶשְׁבּוֹן וּבִמְקוֹם וּלְבַד.

אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ
תִּנָּגְפוּ בְּאַבְנֵי עֶכֶּב
תִּפָּצְעוּ מִקּוֹצֵי שֶׂרֶט
הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’