שירה

לִפְעָמִים בָּאוֹת קְשָׁתוֹת


מֵהַתְּהוֹם. מֵהַשְּׁתִיקוֹת


לַחְתֹּם עִגּוּל שֶׁל


מַיִם. לִזְרֹק עוֹד חוֹל אֶל

הָלַכְתִּי כְּדֵי לָשׁוּב


לֹא מַתְאִים לִי יוֹתֵר חוֹר הַמַּנְעוּל


נִגְּפָה רַגְלִי בִּקְצֵה הַשְּׁבִיל הַסָּלוּל


הֵד מַשָּׂאִי חָזַר אֵלַי חָלוּל

אַל תַּפְנֶה אֵלַי


חָמוּד שֶׁלִּי


אֶת גַּבְּךָ


זֶה שֶׁטָּפַחְתִּי עָלָיו

הַחֲלוֹם שֶׁלִּי,


(חַד הוֹרִית, גְּרוּשָׁה בְּלַעַ”ז)


הוּא חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט:


לִמְצֹא חִבּוּר.

כּוֹפֵף רֹאשְׁךָ


בְּנִי


וְאַנִּיחַ יָדָי


יָמִין וּשְׂמֹאל


בִּלְטִיפָה

נוֹהֶגֶת בִּרְחוֹבוֹת חֲשׁוּכִים


צְלָלִים רוֹחֲצִים בִּשְׁלוּלִיּוֹת אוֹר


יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ לָנוּ בַּיִת אַחֵר


לָגוּר בּוֹ. לְגָרֵד


שִׁכְבַת יוֹם

זוֹכֵר?


הָיִינוּ מְדַבְּרִים פַּעַם


קַוֵּי טֵלֵפוֹן נִמְתְּחוּ בֵּינֵנוּ, רוֹטְטִים בְּצִפִּיָּה


הַמִּלִּים הָיוּ מִתְגַּלְגְּלוֹת לְחֵיקֵנוּ

מַעְפִּילָה בָּהָר


נֶאֱחֶזֶת בְּקִרְעִי מַפּוֹלוֹת


בַּחֲרִיפוּת הָאֲוִיר הַדָּלִיל


הַבּוֹדֵד בִּגְבוּל שָׁמַיִם

עֵת שָׁרַב יַהְבִּיל,


תִּסְתַּלְסֵל קְנוֹקֶנֶת שׁוֹבָבָה.


בְּכֹבֶד רֹאשׁ יְהַנְהֵן שָׂרִיג,


עַל מֵיתָר יִפְרֹט פֶּרֶט, תִּצְהַל עוֹלְלָה.