שירה

בַּחוּץ נוֹזֶלֶת הַשָּׁנָה


עַל הַגַּגּוֹת


וְאַתְּ פּוֹעֶרֶת חַלּוֹנוֹת


בְּכָל זֹאת טִפּוֹת אַחֲרוֹנוֹת.

מִיְּמִינְךָ


הָרִים סָבִיב מַעְפִּילִים


מִשְּׂמֹאלְךָ


חֲמוֹרִים בִּידֵי שׁוּעָלִים

סְתִירָה


יָשָׁר לַפָּנִים.


אֲנִי מַסְמִיקָה


עֲטוּרַת נִימִים

סַבָּא-אֶצְבָּעוֹת-מְחֻסְפָּסוֹת


בָּהֶן נִתֵּחַ מְנוֹעֵי מְטוֹסִים וְלָכַד נַחֲשֵׁי


מִדְבָּר בְּחוֹלוֹת בְּסִיס חֵיל הָאֲוִיר;


עוֹמֵד בְּמִטְבַּח הַבַּיִת בְּפַרְדֵּס-חַנָּה

וְיוֹם אֶחָד


לְפֶתַע בָּטַל הַתָּמִיד


בִּלְתִּי נוֹדָע הִשְׁתַּכֵּן דֶּרֶךְ קֶבַע


בֵּין חוֹמוֹת הַהֲגַנָּה הַפְּרוּצוֹת

מוֹטוֹת יָדַי פְּרוּשׂוֹת


אֶל הֶהָרִים


אֶל הַשָּׁמַיִם

עַל פִּי תְּהוֹם הַשִּׁגְרָה


נִמְתַּח חוּט דַּק שֶׁל תִּקְוָה


אֲנִי עַל חַד-אוֹפַנִּי, אַתָּה עַל חַד-אוֹפַנְּךָ.


סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית הִשְׁתַּנּוּ

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בְּמַבָּט שֶׁלָּךְ עַל הַמִּלִּים,


יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בַּמַּבָּע. בְּמָה שֶׁבָּא


בְּשִׂרְטוּט הַתָּוִים. בָּאֱמוּנָה


אֵלֶיהָ אַתְּ מְכַנֶּסֶת אֶת הַמִּלִּים

עֲנָנִים הָיוּ עֵינֶיךָ


וְתֹם יַלְדוּת


בִּקְצֵה הַלָּשׁוֹן,


וְזַעַם