שירה

מְטַיְּלִים, מְבַקְּשִׁים אֶת נַפְשָׁם לְהִתְגַּשֵּׁם


אֲנָשִׁים כְּלוּאִים בְּתוֹךְ מִנְהֲרוֹת שִׁגְרָה


תּוֹכָם חוּטֵי לֶהָבָה מִתְפָּרֶצֶת

תַּגִּיד לִי שֶׁנּוּכַל


לִצְעֹד אָחוֹרָה


אֶל הַתְּמִימוּת


הָאֲבוּדָה

עַל אֵם הַדֶּרֶךְ נִצָּבָה בְּלִי לֶכֶת,


מַשְׁקִיפָה לְאָן תֵּלֵךְ, מֵאָן תָּבוֹא.


עַל עָמְדָהּ הִיא נִצָּבָה עִם פַּת הַלֶּחֶם


לְצָמְתֵי חַיֶּיךָ לַחֲב‍ֹר.

אִשָּׁה פּוֹרַחַת מִבְּשׂוֹרָה


מֵחָצָב בַּכִּכָּר


מֵאֶגְלֵי טַל

שׁוּלֵי הַיּוֹם


נִתְלִים מִכָּל צְדָדָיו


פִּי תַּחְרָא 


לְנוֹי

הַלַּיְלָה כְּבָר זָקֵן וּשְׂבַע דָּמִים


אִם מָחָר נִוָּלֵד אֶל פָּנִים חֲדָשׁוֹת


אֵינֶנִּי רוֹצָה לָדַעַת

מְגֻשָּׁם, בּוֹדֵד


מְדַדֶּה בַּעֲיֵפוּת עַל קַבֵּי הַיָּמִים.


סוֹגֵר אֶת הַדֶּלֶת עַל אֵרוּעָיו הַצּוֹבְאִים.


מִשְׁתַּחֵל בִּצְעָדִים חֲתוּלִיים לְעֵבֶר פֶּתַח הַחֵרוּם.

עֲרָפֶל תָּלוּי עַל הָעִיר


כְּמוֹ תִּקְוָה מְטֻשְׁטֶשֶׁת


אָמְרוּ אוּלַי מָחָר יֵרֵד קְצָת גֶּשֶׁם


אָמְרוּ אוּלַי מִלְחָמָה 

פִּתְאוֹם


נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם


בְּרֶגַע שֶׁל חוֹל, בְּרֶגַע שֶׁל סְתָם


מוּל רֶסֶס שֶׁל טַל וְעָלֶה מְיֻתָּם