לאה אוירבך
תפריט
שָׁלוֹם, נָעִים לְהַכִּיר:
חֲרֵדִית, אִשָּׁה.
עוֹד פְּרָטִים?
בְּהֶחְלֵט. בְּבַקָּשָׁה –
קוֹרֵץ לְעַצְמִי בָּרְאִי,
קָד, מַסְבִּיר פָּנִים.
מְחַיֵּךְ לַמַּרְאָה, הֲרֵי הִיא,
קוֹלֶטֶת, סוֹפֶגֶת גְּוָנִים.
לָקוּם אֶל יוֹם שֶׁכְּבָר הָיָה אֶתְמוֹל
לָתֵת לוֹ גֵּו לָמוּד, כָּפוּף מֵעֹל
שָׂדֶה חָרוּשׁ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת עַד קְצֵה הָרְשִׁימָה
מִתְחַדְּשׁוֹת לְאֵין קִצְבָּה, כְּמוֹ מַאֲזַן אֵימָה
בַּסְּתָו הָיִיתִי נֶשֶׁר
קוֹרַעַת לִי שָׁמַיִם
לִפְנוֹת בֹּקֶר, שָׁבָה אֶל הַקֵּן
לֹא רַק צִפּוֹרִים עָפוֹת אֶל אַרְצוֹת הַחֹם
וְלֹא רַק הֵן מֵתוֹת בַּדֶּרֶךְ בַּהֲמוֹנֵיהֶן
צוֹנְחוֹת אֶל תּוֹךְ הַיָּם, אֶל תּוֹךְ כַּבְלֵי חַשְׁמַל, אֶל תּוֹךְ
אֲגַם שֶׁהָיָה פַּעַם, עַכְשָׁו אֵין.
כִּמְעַט הַלַּיְלָה מֻפְשָׁל לְאָחוֹר
הַבֹּקֶר מְבַקֵּשׁ לְהִתְגַּלּוֹת
אֲבָל בֵּינְתַיִם
לֹא חֹשֶׁךְ לֹא אוֹר
עוֹד לֹא הֵכַנְתִּי לִי כֵּלִים
וְהַשָּׁמַיִם נִשְׁפָּכִים עָלַי
שׁוּלַי נוֹתְרוּ מְקֻפָּלִים
וְהַשָּׁמַיִם מִתְהַפְּכִים עָלַי
הצטרף לניוזלטר שלנו: