כַּמָּה בֹּקֶר יָכוֹל לְהַכְאִיב
בַּשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת עַל בְּשׂוֹרוֹת אִיּוֹב,
בְּצִיּוּץ הַצִּפּוֹר בַּחֲצַר הַבַּיִת הַמְּדַמֵּם
בַּסּוֹף זֶה יִגָּמֵר, נָכוֹן?
הַבָּלָגָן, הַיֵּאוּשׁ
וְהַלִּכְלוּךְ הַמִּתְנַקֵּז
עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת
נֶחָמָה פּוּרְתָּא נִרְשְׁמָה בֵּין פְּעִימוֹת הַמְּשֻׁחְרָרִים
אַחַר כָּךְ הָלְכָה לְאִבּוּד בְּכִכַּר הַמּוֹחִים
לָאַחֲרוֹנָה נִצְפְּתָה בְּפֶתַח בֵּיתָהּ
בְּאַשְׁמֹרֶת הַחֹשֶׁךְ הַשְּׁנִיָּה
שׁוּלִי רַנְד שָׁאַל הַבֹּקֶר
הֲלֹא תִּשְׁמַע אֶת יְתוֹמֶיךָ
וְהוּא בָּכָה, צָעַק, דָּרַשׁ שֶׁכְּבָר תִּתְרַצֶּה.
אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לִקְרֹא בַּבֹּקֶר
בְּשִׁמְךָ
הַמִּתְחַלֵּף מִשָּׁעָה לְשָׁעָה,
מֵעִיר לְעִיר,
מִמִּשְׁפָּחָה לְמִשְׁפָּחָה.
מִקֵּץ כָּל הַקִּצִּין
דְּבֻקַּת יָמִים־לֵילוֹת לְלֹא אֹפֶק לְלֹא
זְרִיחָה
חֲסַר שֵׁם הָיִיתִי חֲסַר זֶהוּת
מָתַי תֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה
וְדַרְכֵּךְ לֹא תִּהְיֶה עֲקֻבָּה עוֹד מִדָּם
וְהַשֶּׁמֶשׁ תִּצְרֹב אֶת יָפְיֵךְ שֶׁנָּדַם
שֶׁלֹּא אָמוּת עַל אֵם הַדֶּרֶךְ,
שֶׁלֹּא אֶצְפֶּה בָּהּ אֲרֻכָּה,
שֶׁלֹּא תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ טֶרֶם
הַלֵּדָה.
הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’