מֵּאָה

הַפַּעַם הַמֵּאָה דִּבְּרָה אֵלַי:

הַעֲנִיקִי לִי אֶת הַסִּמְלִיּוּת הָעֲגֻלָּה,

אֶת נְקִישַׁת הַדֶּלֶת הַנִּנְעֶלֶת

אֶת הַיֵּאוּשׁ הֶעָטוּף בְּהִלָּה הֵרוֹאִית,

אֶת צֶבַע הַנּוֹסְטַלְגִּיָּה הַדָּהוּי,

אֶת הַכְּרִיכָה הָאֲחוֹרִית.

בָּחַנְתִּי אֶת הַשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים, אֶת הַתְּכֵלֶת הַנַּעֲלָה מֵהַשָּׂגָה.

עָרַגְתִּי לִנְקֻדַּת אֲחִיזָה.

פָּתַחְתִּי אֶת תֵּבַת אוֹצְרוֹתַי,

בִּקַּשְׁתִּי לִשְׁפֹּךְ מַחְרוֹזוֹת חֲלוֹם

וְזִכָּרוֹן וַחֲגִיגוֹת הַמֵּאָה

וְהֵרוֹאִיּוּת וּמַצֶּבֶת גְּבוּרָה,

וּמִתּוֹכָהּ זִנְּקוּ אֵלַי נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים,

נִקְמָתָהּ שֶׁל הַפַּעַם הַמֵּאָה וְאַחַת.