דרג את הכתבה
שֶׁיִּבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֵךְ
כְּמוֹ נִצְנוּץ הַשֶּׁבֶר בַּזְּכוּכִית
כְּמוֹ אֵגֶל שֶׁל תִּקְוָה, כְּמוֹ לַחְלוּחִית.
יוֹם יָבוֹא וְשׁוּב תַּצְלִיחִי לְחַיֵּךְ,
שֶׁתִּלְמְדִי לָלֶכֶת מֵחָדָשׁ.
מִתּוֹךְ הַשְּׁכוֹל עוֹד יִצְמְחוּ חַיִּים.
שֶׁתָּקוּמִי, תַּעְפִּילִי לִגְבָהִים.
לִכְאֵבֵךְ הָעָם כֻּלּוֹ יֶחְבָּשׁ.
שֶׁיִּבָּקַע אוֹרֵךְ כַּשַּׁחַר הָעוֹלֶה,
שֶׁיַּעֲטֹף כְּמוֹ נֶחָמָה רַכָּה,
שֶׁתִּשְׁאִי אוֹתוֹ כְּמוֹ אֲבוּקָה.
שֶׁתְּנַצְּחִי בַּטּוֹב שֶׁיִּתְגַּלֶּה.








2 תגובות
דבר בעיתו מה טוב, שכוי’ח!
זה בדרך כלל דבר בעיתו,
הווי אומר שזה שוב אקטואליה…
חסר לי לראות מפעם לפעם שירים שמבטאים את הלך הנפש הפרטית, לא בכפוף למתרחש בזירה, וללא מה שמצופה מכל אחד לרצות ולחשוב, שירים שפותחים פתח…