הֵן הָיִית שָׁם, אָחוֹת, לְמַרְגְּלוֹת הַסְּנֶה
וּבַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל הַהוּא, יָדַעַתְּ
כִּי הָיִינוּ לְאֶחָד
הֲתֵלְכִי יְחֵפָה בְּמִדְבָּר שֶׁל בַּזֶּלֶת
לִרְאוֹת בְּסִבְלוֹת אֶחַיִךְ
בֵּין קוֹצִים שֶׁל מִרְמוּר, בְּחוֹלוֹ הַצּוֹרֵב
הֲתִשְׂאִי מַשָּׂא אָח עַל כְּתֵפַיִךְ
לֵילוֹ בְּלִי מָחָר אוֹ שָׁמַיִם שֶׁל תְּכֵלֶת
צַהֲלַת פָּנָיו וְאֶבְלוֹ שֶׁבַּלֵּב
הֲתֵדְעִי עִקְבוֹתָיו שֶׁל שֶׂה בְּלִי בַּיִת
מַלְחִית בַּשָּׁרָב, צְמֵא תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת,
שֶׁאָבְדָה לוֹ בַּת קוֹל מֵחוֹרֵב
הֵן עוֹדֵךְ שָׁם, אָחוֹת, וְהַקּוֹל בָּךְ עוֹנֶה
וְאוֹתוֹ אוּר בְּעֵינַיִךְ
אוֹתָהּ בְּרִית
וְהַסְּנֶה
