רִגְעֵי קָפֶה

יוֹשֶׁבֶת.

כּוֹס קָפֶה וּדְמָמָה.

שֶׁמֶשׁ אֲפֹרָה בַּסָּלוֹן,

פַּסֵּי אוֹר

וְצֵל עַל הַקִּיר.

שְׁנֵי חַדְרֵי לֵב פּוֹעֲמִים

בְּרֹגַע,

שְׁנֵי חַדְרֵי לֵב

מְתַקְתְּקִים. כַּמָּה זְמַן

עוֹד נִשְׁאַר לִי.

רִגְעֵי הַקָּפֶה שֶׁלִּי

הֵם פְּגִישָׁה בִּלְתִּי חוֹזֶרֶת

עִם עַצְמִי שֶׁהָיִיתִי.

אֲנִי לוֹגֶמֶת הִרְהוּרִים

מְכַרְסֶמֶת רְגָשׁוֹת

מְעַרְבֶּבֶת מִשְׁאָלוֹת קְטַנּוֹת

בְּתַחְתִּית הַסֵּפֶל.

לְהָכִין קָפֶה בַּבֹּקֶר

שַׁלְוָה מְחוֹרֶרֶת בִּדְרִיכוּת,

כָּל צְלִיל אוֹ שִׁקְשׁוּק עָלוּל 

לְהָעִיר אֶת יְלָדַי הַיְּשֵׁנִים.

רְגָעַי שֶׁלִּי

הַגְּנוּבִים הָאַחֲרוֹנִים

יִשָּׁפְכוּ לַכִּיּוֹר עִם שְׁאֵרִיּוֹת קָפֶה

עֲדַיִן רוֹתֵחַ.