שִׁיר חָדָשׁ

שִׁיר לַשִּׁירִים

לַשִּׁירִים הַנּוּגִים 

שֶׁנִּכְתְּבוּ עָלַיִךְ, פְּרֵדָה

הוֹלְמִים יְגוֹנֵךְ 

חוֹשְׂפִים עִצְּבוֹנְךָ

עַד כִּמְעַט וְנָפַלְתְּ אָז שְׁדוּדָה

שִׁיר לַשִּׁירִים 

לַשִּׁירִים הַכּוֹסְפִים

לְשֶׁמֶשׁ עָבָר אֲבוּדָה

לַיֹּפִי, לָאשֶׁר

מָה אָהַבְנוּ רַק פַּעַם

לְטַעַם שֶׁהָיָה כְּמוֹ חִדָּה.

שִׁיר לַשִּׁירִים

לַשִּׁירִים הַשּׁוֹזְפִים 

דִּמְעָה קְדוֹשָׁה, בּוֹדֵדָה

שֶׁטָּבְעָה בִּלְחִי

רְטֹב נְשִׁיקוֹת

בִּלְחִישַׁת סִיּוּם צְרוּדָה

שִׁירוּ לִי שִׁיר

מִשִּׁירֵי לְבָבִי

הַמְּסָרֵב לִסְגֹּד לָאֶתְמוֹל

שִׁירוּ אֶת לֹבֶן דַּפֵּי עִפָּרוֹן,

מִכְּלִמַּת אָזְנֵי הַחֲמוֹר.

(התפרסם בכתב העת לשירה “יחידה”)