בַּיּוֹם הַזֶּה

בַּיּוֹם שְׁתְּכַסִי לֹבֶן דִּגְלֵךְ

בְּצִבְעֵי הָרָצוֹן הַבּוֹעֵר

וְתִתְגָּלִי שִׁכְבָה אַחַר שִׁכְבָה

מּשּׁוּחוּת נַפְשֵׁךְ

בַּיּוֹם שֶׁתָּשׁוּבִי לִכְבֹּשׁ

אֶת שְׂדֵה עַצְמִיּוּתֵךְ

וְהַפַּחַד יִסּוֹג מִפָּנַיִךְ

חֲשׂוּפוֹת הַהַסְוָאָה

בַּיּוֹם שֶׁתַּעַקְּרִי לִרְוָחָה

שַׁעַר שְׁבִי לִבֵּךְ

וְתֵישִׁירִי מַבַּט לָאֱמֶת

שֶׁהֶחֱיֵית מִן הַמָּצוֹר

בַּיּוֹם הַזֶּה תֵּדְעִי:

נִצַּחְתְּ אִתָּךְ

הַכֹּל

***

מתוך הספר ‘שברי אור’