קְרָעִים חַסְרֵי מִשְׁקָל
דּוֹאִים עַל כַּנְפֵי הַמִּקְרֶה.
הִתְבַּדְּרוּת רַנְדּוֹמָלִית לְכָל רוּחַ.
אַף הַתִּמָּהוֹן נִשְׁכַּח מִלֵּב
זֶה יָמִים רַבִּים,
שְׁאֵלָה מִתְפַיֶּדֶת בְּאֹבֶךְ,
וּמִי זוֹכֵר בִּכְלָל לוֹמַר לָמָּה.
קְרָעִים מְקֻבָּצִים וְשָׁבִים
רַחֲמִים נִרְקָמִים וּפִתְאוֹם
קָם אָדָם בַּבֹּקֶר וְרוֹאֶה שֶׁהוּא דַּף
וּכְתוּבָה בּוֹ מַסֶּכֶת.
וְאֵיךְ הָיָה נָפוֹץ וּפֻזַּר מְאוֹד
לְכָל רוּחוֹת עַמִּים וְשִׁמָּמוֹן יָמִים
וְהַשֵּׁם אֱלוֹקָיו הָיָה שָׁמָּה, אֵיזֶה סִפּוּר.
