תְּקוּמָה

הֶעָנָף הַגִּדֵּם 

כְּרוּת הַשִּׂמְחָה

שֶׁאָכְלוּ תּוֹלְעֵי קִנְאָה 

אוֹ פִּשְׁפְּשֵׁי הָעֶצֶב

בִּבְשָׂרוֹ,

עִמְקֵי חֶבְיוֹנוֹתָיו – 

לַחְלוּחִית הָאָרֶץ

וּתְהוֹם הָאֵין סוֹף 

שֶׁל הַמַּחְצָב.

אַל יַטְמִין פָּנָיו

בְּבוֹרוֹת הַכְּבָרָה.

מוֹתוֹ כְּעוֹף הַחוֹל

שֶׁאֵין בּוֹ מָוֶת.

שֶׁלִּבּוֹ פֶּרַח עֵץ 

הַשָּׁקֵד.