תַּם-מַר

מִתְמַסֶּרֶת

לָאִישׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת יֶלֶד

לֹא שׁוֹמֶטֶת חֲלוֹמֵךְ גַּם בְּבִגְדֵי אַלְמְנוּת

כְּפוּלִים

גַּם כְּשֶׁנִּזְרַקְתְּ מִבֵּיתוֹ פַּעֲמָיִם.

חַסְרַת אוֹנִים 

מִתְעוֹרֶרֶת בֹּקֶר בֹּקֶר

לִשְׁזֹר תִּקְוָה חֲדָשָׁה

אַף שֶׁשֶּׁלָּךְ עוֹד אֵינֶנּוּ.

מִתְמַסֶּרֶת אֲפִלּוּ תִּפָּגְעִי

אֶלֶף פְּעָמִים בַּדֶּרֶךְ

אֲפִלּוּ יַשְׁלִיכוּךְ לְכִבְשַׁן 

אֵשׁ 

בּוֹעֶרֶת בָּךְ.

מִתְמַסֶּרֶת אֲפִלּוּ אֵין עוֹד סִכּוּי

בְּפֶתַח עֵינַיִם 

סוֹלֶלֶת דֶּרֶךְ פִּלְאִית

בֶּן פַּרְצִי זוֹרֵחַ

לְאַחַר יֵאוּשׁ מַר.

מְלַחֶשֶׁת כְּבָר אַלְפֵי שָׁנִים,

עוֹד תִּהְיִי הָרָה לָאִישׁ הַזֶּה

וְלֹא יַפְסִיק לְדַעְתֵּךְ.