הָיוּ יָמִים

הָיוּ יָמִים

נִטְּעוּ כְּרָמִים

הִטּוּ גַּם שֶׁכֶם

נִזְרַע הַלֶּחֶם.

נִזְרַק הַלֹּבֶן

בִּשְׂעָרִי.

אֱמֹר נָא לִי

רְאִי רְאִי,

רְאִי

בִּפְנִים אֶת נִשְׁמָתֵךְ

זוֹהֶרֶת,

אַתְּ בְּמֵיטָבֵךְ

בְּשֵׁלָה, רַכָּה

גַּם כָּל מַכָּה…

צוֹמַחַת מֵעַצְמֵךְ.

יָמִים יַגִּידוּ

אֶת הָאֱמֶת –

מִי הַחַי

וּמִי הַמֵּת.