מָתַי יִלְמַד הָאֹמֶץ

הָאֹמֶץ עֶלֶם הוּא 

זָקוּף וְנָאֶה

לָבוּשׁ מֵיטַב הַמַּחְלָצוֹת שֶׁל 

הַמַּחֲשָׁבָה וְשֶׁל הַמַּעֲשֶׂה.

יָכוֹל הוּא לִגְבוּלוֹת הַזְּמַן 

וְהַמָּקוֹם 

גֵּווֹ אֵיתָן בְּמַהֲמוֹרוֹת דְּרָכִים.

אַךְ לֵב יָדִיד מֵסֵב פָּנִים

הִיא שְׁעַת מוֹתוֹ.

הֵבִיא הָעֶלֶם הַהוּא הַנָּאֶה

מַעֲשֶׂה טוֹב עָטוּף מַחֲשָׁבָה

טוֹבָה, לָעַלְמָה שֶׁשְּׁמָהּ אִילוּזְיָה.

מָתַי יִלְמַד הָאֹמֶץ שֶׁגְּבִירָה זוֹ הִיא

 חֻלְשָׁתוֹ

עָלָיו לְדַבֵּר נִכְבָּדוֹת בעַלְמָה שֶׁשְּׁמָהּ

יְדִידוּת אֱמֶת