סטנדרים רבים היו בישיבה, היה הסטנדר שישב בבית המוסר למעלה, בשפתיים דולקות ובניגון מיוחד קרא שוב ושוב את תחילת ההקדמה למסילת ישרים, מה חובתו בעולמו, מה חובתו, בעולמו.
כולנו מחווטים אותו הדבר בצלם הפלא הגדול, והרבה מתוך טבענו האנושי, ובכלל זה גם הקושי להבין שאכן יש דרמה, נשתנו סדרי חיים, הידיעה שהכל שונה עכשו לא מחליקה בקלות בגרון לאף אחד. הבנה שכזו מאירה כמה וכמה דברים.
צלילי קלטת שירי ילדים מתנגנת בבית, “אשרי יושבי ביתך”. הילדות שרות עם אמא שלהן ומוחאות כף.