הוּא סִפֵּר עַל אוֹר שֶׁיַּבְלִיחַ בַּקָּצֶה,
וְגַם אָמַר שֶׁלַּמִּנְהָרָה יֵשׁ סוֹף,
הוּא נִסָּה לָטַעַת תִּקְוָה, לְרַסֵּס אַשְׁלָיָה,
ביום אחרי עדיין כזה המשכתי להחזיר דברים לאנשים. ולא פירקתי את הקופסאות. עדיין חייתי כאילו ככה. כשהייתי צריכה להחליף בגדים הייתי מוציאה. הכל עדיין היה בקופסאות, מתויג, רשום. לא לקחתי עוד הלוואות, אפילו לא לקחתי סוודר ממישהו. השארתי את זה במצב כוננות.
מאיפה הרעיון לסיפור? למה דווקא חיידר ספרדי? והאם צריך לשלוח את יוסף חיים ואסנת לטיפול זוגי? שאלות ותשובות לרגל סיום הסיפור
הוּא סִפֵּר עַל אוֹר שֶׁיַּבְלִיחַ בַּקָּצֶה,
וְגַם אָמַר שֶׁלַּמִּנְהָרָה יֵשׁ סוֹף,
הוּא נִסָּה לָטַעַת תִּקְוָה, לְרַסֵּס אַשְׁלָיָה,
בַּלַּיְלָה הַהוּא
שׂוֹחַחְנוּ עַד הַשָּׁמַיִם
וְהַקְּמָטִים הַזְּעִירִים
מוּל הַפָּרֹכֶת הַלְּבָנָה
בְּדִמְמָתָהּ שֶׁל חֻפַּת עוֹלָם
עֵת רָצוֹן לְהִתְעוֹרֵר.
הצטרף לניוזלטר שלנו:
הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’