עֲרָפֶל תָּלוּי עַל הָעִיר
כְּמוֹ תִּקְוָה מְטֻשְׁטֶשֶׁת
אָמְרוּ אוּלַי מָחָר יֵרֵד קְצָת גֶּשֶׁם
אָמְרוּ אוּלַי מִלְחָמָה
“אנשים עושים טעויות…” הקול שלי מעד ועיניי צרבו. “אולי הם יהיו מאושרים, בסדר? אני לא באמת מגדת עתידות ואולי אני טועה. אבל מה אם לא? מה אם יכולתי להציל את האח שלך ומרוב שפחדתי מאמא שלך פשוט לא עשיתי כלום?”
נאדו שייך לקאסטת הבראהמינים, קאסטת הכהונה. אביו רופא איורוודי, אמו לא מוזכרת בסיפוריו, והוא מתעתד לנסוע בקרוב להתאחד עם אהובתו, אורטל, בארץ הקודש של היהודים. הוא גם מזמין אותי לסיור בבית הוריו, לחוויה הודית אותנטית, ומראה לי תמונה של אורטל
עֲרָפֶל תָּלוּי עַל הָעִיר
כְּמוֹ תִּקְוָה מְטֻשְׁטֶשֶׁת
אָמְרוּ אוּלַי מָחָר יֵרֵד קְצָת גֶּשֶׁם
אָמְרוּ אוּלַי מִלְחָמָה
פִּתְאוֹם
נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם
בְּרֶגַע שֶׁל חוֹל, בְּרֶגַע שֶׁל סְתָם
מוּל רֶסֶס שֶׁל טַל וְעָלֶה מְיֻתָּם
וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם
וַתַּחְפְּרוּ לִי
עַד אֵין סוֹף,
עַד כִּי אָשִׁיב אֶתְכֶם דָּבָר,
הצטרף לניוזלטר שלנו:
הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’