כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹד לֹא אָמַרְנוּ
כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָשִׂינוּ כִּמְעַט
כָּל הַשִּׂיחוֹת שֶׁרָצִינוּ לָלֶכֶת
בַּלֵּיל, בְּתִפְזֹרֶת, לְאַט.
בשידוכים ידע אבא בדיוק מה לחפש. הוא כמובן לא שאל על הגרביים של הבחורים, אבל בבירורים, מלבד השקיעות בלימוד, ההקפדה על הסדרים, התפילות והשטייגען, הוא בדק בקפדנות גם איך נראה הבחור. בעיקר, איך הוא מתלבש.
אני לא סומכת על התיווך של דובי במקרה הזה, לא יודעת מה הוא יגיד ליוסי מתוך כל מה שאגיד לו להגיד. אולי הוא בכלל יחשוב שהתפקיד שלו הוא להרגיע אותי. בדרך כלל דובי מתווך טוב, אבל לפעמים הוא לא בראש שלי. לא יודעת כמה הוא יתרשם מזה ששירה בוכה יותר מהרגיל. הוא תמיד מחפש רק לפשר. אני חושבת שצריך כאן משהו יותר חד־משמעי.
כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹד לֹא אָמַרְנוּ
כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָשִׂינוּ כִּמְעַט
כָּל הַשִּׂיחוֹת שֶׁרָצִינוּ לָלֶכֶת
בַּלֵּיל, בְּתִפְזֹרֶת, לְאַט.
בְּלֹבֶן הַטַּלִּית
עוֹלֶה נִגּוּן
הָעוֹקֵד
הַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.
הצטרף לניוזלטר שלנו:
הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’
