ישראל כהן

מִיְּמִינְךָ


הָרִים סָבִיב מַעְפִּילִים


מִשְּׂמֹאלְךָ


חֲמוֹרִים בִּידֵי שׁוּעָלִים

אֶלֶף לַמִקרָא נִכְנָסִים


בְּשָׁאוֹן


בְּלִי שָׁעוֹן


טַחַב מַזְגָנִים וְעֵץ

בַּת קוֹל קוֹרֵאת לִי


מִגֵּיא נֶעֱלָם.


אוֹמֶרֶת: לֵךְ לְךָ


מֵעָתִיד דֵי מֻבְטָח

עַל סֶלַע מְחֹרָר


גִּבְעוֹל מְכֻתָּר נֶאֱחָז


בְּכֹחַ


בִּמְעַט לַחוּת

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא מַה


שֶּׁרוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ


בְּעֵינָיו וּבְאָזְנָיו