בקושי היו לי מילים בלקסיקון כדי שאני אוכל לתאר את מה שסיפרת לי. ישבתי וכתבתי לי בפנקס כל מיני ניסוחים. אף אחד אף פעם לא לימד אותי את המילים שמשתמשים כדי לתאר דבר כזה. בבית הספר עשו לנו שיעורי מוגנות, דיברו על ‘ללל’. לצעוק, לברוח, לספר לאמא. אבל מה מספרים? איך אומרים? מה המילה שמתארת את מה שקרה?
חזקי אומר שעל עצים ואבנים, באמת. היא מסכימה איתו, מי לא יסכים עם כזו אמירה בכזה מצב? אבל עצים ואבנים היא גם יודעת להגיד בעצמה לעצמה, ואיכשהו זה לא מצליח להרגיע אותה. היא מרגישה ממש דפקטית שהמח שלה נתקע על עגלה. אז היא פותחת את המייל להשיח את הדעת ואולי למצוא עוד בחידות מטופשות להעביר ולקבל ולהעביר, ולנסות לשפר את המצב רוח, ואולי גם להצליח לרגע.
הצטרף לניוזלטר שלנו:
הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’