לא הצלחתי למצוא מילים. היא היתה אמורה להתנצל ולהבהיר שאני הכי חשוב לה בעולם, שהיא משתוקקת לשנות את המצב ולהתחיל מחדש. ככה מסתיימות שיחות כאלה. לא עם הסכמה שקטה שאני פשוט לא מעניין אותה.
“כי אני לא יודעת לברר!” גנחתי. “אתה מכיר אותי, זה לא בשבילי הדברים האלה! אין לי מושג מה לשאול, איך לזהות אם החברה באמת מתלהבת או רק מחמיאה לשם הנימוס. מה לשאול, איך לחקור… אי אפשר פשוט לוותר על זה?”