פתאום, כשהוא מבקש משהו, את צריכה מיד להסכים? לרקוד על כל החתונות הוא רוצה, הא? המושכות צריכות תמיד להיות בידיים שלו. הוא צריך את הילדה בשביל להתפאר בה בחתונה, אז לכן את צריכה לשנות את הסדרים שלך?
בלילה היא משכה את השמיכה מעל הראש שלה וחשבה על מנוי לפיס. ועל מכירת שרשרת הפנינים שלה. ועל חיפוש עבודה שניה. כשנרדמה חלמה על מכונית חבוטה אחרי מכונית חבוטה שחונות בקדמת ביתה, ומכל אחת מהן יוצאות חיות ושרות פרסומות לספארי.
היא רצתה לספר להם. מאד רצתה. אבל לא היו לה מילים. ניסתה לנסח אותן – אבל בכל הספרים שקראה אי פעם לא היו המילים שיכולות לספר מה קרה. היא חשבה שאולי בכלל אין בעברית מילים בשביל כאלה דברים, ושתצטרך לחכות עד שתהיה גדולה ותדע המון אנגלית כדי לספר את זה.
ולפתע דומה היה בעיניו כי שבה מן האופק. תחילה היתה נקודה קטנה בשמים הכחולים, אחר קרבה דמותה במהירות ועמדה באויר. כה ברורה היתה, עד כי יכול היה סבא אליפלט להביט בעיני החרוזים שלצדי ראשה הקטן.
“אני אעשה את זה לפי הקצב שלי, אייניקל!” הודיעה לו אוליז בטון חריף, “הפציינטים שלי לא צריכים לחכות בגלל שהאלתר יוחנן רוצה פופציג חתיכות, ברור?”
אישה לבושה שחורים מכף רגל ועד ראש, מגפיהָ טובעים בבוץ, ענף בידה והיא רצה אחרי כבשה שפרוותה ספוגה רפש, תרנגולת מזוהמת מנסה לפרוש את כנפיה כדי להימלט ממגפי האישה, כלב כחוש שעורו תלוי על עצמותיו כמו כביסה רטובה מנער את הטיט מרגלו ומיילל – והכל טובע בערפל סמיך וכבד…
מהצד השני היה הקול של אבא עולה, חזק וחם, מסלסל, מרגיש בבית. אבא לא שתה תה עם ביסקוויטים. הוא נבלע בתוך הפיוטים והוביל את כולם אחריו.
האם משהו באיזון הקוסמי הופר כשחזקי החל להיפגש עם האורחת החשובה? האם איזה מסר אנרגטי עבר אל קרוביה ומיודעיה, מדרבן אותם להציע שידוכים לחגית, שקיבלה את הגט שלה לפני קצת יותר משנה?
ואם המנקה וצעקותיה לא הספיקו, גם תמי צצה לה. “אפרת, את נראית מאוד עייפה,” העירה. “אני חושבת שאת צריכה ללכת לבית ולנוח קצת, את רוצה שאני אתקשר לבעלך שיבוא להחליף אותך?”
הצטרף לניוזלטר שלנו:
הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’