השעות זוחלות, מפזרות בה מתח שתי וערב. המסך שבראשה עייף מתסריטים ותרחישי שיחות. שולמית נכנסת ושואלת לפשר הפוגרום. היא אומרת, יש לי פגישה חשובה ואני לא יודעת מה ללבוש. שולמית מבררת אם זו פגישת עבודה או פגישה חברית. היא תוהה מתי הפכה ילדתה נערה ואין לה תשובה. זוגיות היא עבודה. היא גם חברות. איך לובשים גם וגם.
פנטסיה נעצבה אל לבה. ‘אלו רק לא היית בטוח בעצמך כל כך, אלומת האור שלי הייתה מנחמת ומרגיעה את הבהמה הרעבה ואחרי כמה חופנים של שחת-ירח היא הייתה לנו לידיד ולא לאויב.’
היא השתתקה כשעדר פרוע של בהמות-מהונדסות התפרץ מהחורשה. ’הנה לך, אביר המדע. קרוב לוודאי שהחיה המובסת הספיקה לשלוח מסר טלפתי לחברותיה, כעת אנו בסכנה ממשית!’
השמלה חונקת פתאום והפאה מגרדת והיא רוצה שהוא ירצה. שירצה בכל מחיר. לא רק אם היא רוצה. גם אם היא לא רוצה. היא רוצה את רצונו. היא רוצה את רצונו היציב, העז, הבלתי מעורער. את רצונו הישן והטוב.
אצלה חול וקודש משמשים בערבוביה. טוב ורע מתחרים עליה מאז שהיא זוכרת את עצמה. מתפללת שלוש תפילות ביום ונהנית הנאה עמוקה מלשון הרע ורכילות. מקפידה על כיבוד הורים קלה כבחמורה אבל נוטה לשקר כדי להימנע מלשלם מחירים כאלה ואחרים. אוהבת את חברותיה אהבת אמת אך מוצאת את עצמה גם מקנאה ולא מפרגנת להן הצלחות מופרזות.
אל תניחי, היא מזהירה את עצמה. אל תנחשי אותו. תשאלי. תבדקי. תבררי. אל תהיי מה שהיית, על תעשי מה שנעשה. אבל הדממה ששלמה מניח ביניהם מוחשית כמו מחיצה בבית כנסת. עבה וצפופה וממוסמרת ובלתי ניתנת לערעור. איש ואישה שעונים אל תא האחסון שבין המושבים, עשרה סנטימטרים בין מרפק למרפק ותהום.
היא, אימה, שבה וטענה בפני כל מי שמוכן להקשיב, שמעולם לא רצתה להתחתן עם הבעל הזה. הייתה ילדה בת ארבע עשרה, חיתנו אותה, בכלל לא שאלו, ומה כבר הבינה? ילדה קטנה שכמותה. ותראו איזה חיים נתן לה הגבר הזה, חבל שלא החליפו אותה עם אחותה.
חוץ מתלמיד חכם ואבא מצוין לא עולה לה שום דבר. גם מה שחשבה שהיא יודעת היא כבר לא יודעת. האיש הזה שחי לצדה מגלה טפחיים שלא ידעה על קיומם. אז מה תגיד, שהיא לא יודעת? שהיא לא מכירה? תפנה אותם לקפלן? בושות וחרפות.
ביום שלישי זה הפך רשמי. אמא יצאה מקבוצת הווטסאפ המשפחתית, ה’קאהנ’ס’, ומיד פתחה אחרת, מעודכנת בהתאם לשינויים האחרונים. הללי מיד נשאבה להתפרקות, אמנם כזו שמהולה ברגעי ריסון קצרים, כי, בכל זאת, יום ראשון בעבודה החדשה
הצטרף לניוזלטר שלנו:
הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’
