בשבוע הבא אני אלך לרונית, ואדבר איתה על זה. אולי חבל שלא עשיתי את זה היום. מצד שני, עד עכשיו בכלל לא הייתי פנויה רגשית לחשוב על הדברים האלה. הנה, קצת זמן עם עצמי, ואני יכולה להתחיל לחשוב על הגשמה עצמית. בדיוק זו הסיבה שאני צריכה לעשות את זה כל שבוע, למשך חצי שבוע. גם לי מגיע, נכון?
הבהיר והכהה שהביאו אותי הנה צפו במתרחש וניגשו להרגיע אותו. הם הושיבו אותו אתם בספסל שמתחת הפסיפס ליד פתח חדר האוכל. זה השתיק אותו למספר רגעים עד ששוב דיבר, קצת אליהם קצת אלי, על ‘הדוסים האלה’ ו’הפינגווינים’. תוכי בער מתחושת עלבון, וחשדתי שגם השניים הללו שדואגים להשאיר אותו רגוע נהנים שהוא עושה להם את העבודה.
מה היא תגיד בבית? תצטרך להמציא שבקיץ הן מסיימות בשישי יותר מאוחר. ושמרכז העיר היה פקוק. ערמות של שקרים. כל שקר גורר עוד עשרה שצריכים לחפות עליו. שרק תחזיק ראש ולא תשכח את כל ההמצאות שלה. שלא תילכד בעצמה בקורי העכביש שהיא טווה.
כשאני מתעוררת עדיין לא ממש אור, ושברירי חלומות מתערבלים לי. הייתי בחתונה, לבשתי את שמלת הכלה וחיפשתי חתן. נראה לי שלא מצאתי, אבל אולי סתם כי התעוררתי מוקדם מדי. אולי כן מצאתי את נתי.
אחרי כמה ימים, כשהחדשות האפירו את פניהם של אנשי השכונה, כשהבכי על חבל הארץ שלנו שטף את הרחובות, כשהסרטים הכתומים כבר התלכלכו כי לא הורדנו אותם מהידיים, זה נגמר.
מה הפליאה הזו רואה שהוא יותר מוצא חן בעיניה מהבנות האחרות? אולי רק שהיא לא סנובית. ולא עושה סיבובים על הכרטיס של אבא. מה יש לה להיות סנובית? דלה גאה. והכרטיס של אבא שלה… הוא חסום כבר מזמן.
איך הוא יתפקד עם הילדים? מה הם יעשו כל היום עם הדיכאון שהוא משרה סביבו? אולי זה אפילו קצת מסוכן, מי יודע. זהבי תנצל את ההזדמנות שאף אחד לא מטפל בה, ותקפוץ מהחלון לספה, כמו שהיא מנסה לעשות כבר הרבה זמן. היא יכולה ליפול. אבל רגע, בעצם, איפה הם יהיו?
יש מי שמחפש חיבוק ויש מי שמחפש למי לתת. כוסות מים, קפה, קולה מוצעים לכל הסביבה. והיום ממשיך. מטח יריות, רגע של פחד נוראי. מחבל. כאן. לא כאן. חיילים רצים החוצה בנשק שלוף. הדלתות ננעלות. עשר דקות. כלי טייס מיורט. חזרה לשגרה. לשגרה של אזעקות, של פחד, של בהלה.
היא הולכת בעקבות הבחורה בצייתנות. זה לא סיפור גדול, אולי אפילו יהיה נחמד. זו לא עבודה קשה. לא כמו ניקיון או להוציא כלבים לטיול. היא אפילו כבר מחכה שיבואו קונות והיא תפגין את כישורי המכירה שלה.
הצטרף לניוזלטר שלנו:
הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’