את לא יכולה להאזין למוסיקה כשבעלך האבירי מתנדב להסיע אותך כדי לגנוב כמה דקות נוספות של ביחד. לא הוגן לסגור את האוזניים והחושים כשהבעל המקסים שלך משתוקק לחלוק איתך מה עבר עליו היום. אין לך זכות לעצום עיניים בערב ולהתחבא בצלילים, כשאת אישה צעירה שאמורה לפטפט ולהגיב לבעלך שקורא לך.
רק זה חסר לה שעכשו גם ידעו שהיא הולכת ליועצת. המסמר האחרון בארון הקבורה שלה. מי הולכת ליועצת? רק מי שמופרעת או בעייתית. ללכת ליועצת זה כמו להסתובב בסמינר עם שלט על הגב ‘אני דפוקה’.
“אז תוותרי,” הוא מתקצף פתאום. “לכי להיות שוב מזכירה בכמה שקלים לחודש, ונבקש מההורים שלנו הלוואות. בכלל, אפשר לגלגל בין ארבעתם. בחודש הבא אני אבקש מאמא שלי הלוואה של אלפיים חמש מאות כדי להחזיר לאבא שלך, ועוד קצת לחיות, ואחר כך מאבא שלי שלושת אלפים וחצי כדי להחזיר לאמא שלי ולחיות, ואת תבקשי מאמא שלך ארבעת אלפים וחצי כדי להחזיר וחוזר חלילה.”
לא ידעתי שיש לי בעל משורר, אבל לא נורא. גם הוא לא ידע שיש לו אישה שתרצה לשבת עם שמלת כלה על גדר אבנים בחניית האולם. יש הפתעות בחיים.
איך לא עלה בדעתה? ההורים שלה בטח התקשרו למחנכת, והיא נתנה להם מספרים של הבנות. ומי שהם לא הצליחו להשיג כבר עודכנה בבוקר על הדרמה הלילית. היה כאן אתמול שמח, בזכותה. אין מה לומר, ההורים שלה הצליחו להרוס לה את מה שעוד נשאר לה מהתדמית.
“כי קיבלתי שיעורי בית,” אני מתיישבת על הספה, ושמחה לראות שהוא שומט את הסמרטוט על השולחן. “המאמנת שלי הציעה שאנסה ליצור קשר עם חברות, שוב. היא אומרת שאולי זה יהיה תחליף לנחת הזו, שאני מחפשת במשפחה.” אני בוחנת טוב טוב את התגובה שלו, אבל נתי משפיל את עיניו.
כבר חודש שהם אצל סבתא, והיא מקיימת את כל ההבטחות. היא לימדה את מוריה להכין בוריקה, אבל היא גם לא מפעילה רדיו בקול. על המטפחת שלה היא מרכיבה אוזניות ורודות צמריריות ומקשיבה לחדשות בדיסקמן עתיק. (‘תורג’מן השכנים נתנו לי. היה שייך מזמן מזמן לאושרי שלהם, היום הוא מפקד גדול בצנחנים, מסוכות הוא בעזה’). כשהשפתיים שלה ממלמלות, מוריה יודעת שיש חדשות רעות.
מימי אמרה לה שהם התקשרו למשטרה כשראו שהשעה מאוחרת. אבל הכוננית אמרה להם שלא פותחים קריאה לפני שעוברות כמה שעות. אז הם השתגעו, התקשרו לכל העולם. לא העלו בדעתם שהיא נסעה מחוץ לעיר.
מִקֵּץ כָּל הַקִּצִּין
דְּבֻקַּת יָמִים־לֵילוֹת לְלֹא אֹפֶק לְלֹא
זְרִיחָה
חֲסַר שֵׁם הָיִיתִי חֲסַר זֶהוּת
הצטרף לניוזלטר שלנו:
הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’