נחום נשאר נחום; טוב לב באופן חסר תקנה. אם מבקשים ממנו למסור שיעור לאנשים שלא מספיקים ללמוד במשך השבוע, הוא כאן כדי לעזור. גם על חשבון מנוחת השבת שלו. אבל תפקיד תורני אחר, שיראה לעולם שמינית שבשמינית מהגאונות שלו? חס וחלילה.
יש משהו מוזר באווירה. עומד כזה, מסויג כזה, אבל רק ממני. או שאני המסויגת? הן כולן מכירות את כולן. זה גורם לי להשתתק ולעבור לעמדת הקשבה פסיבית. שוב משתרכת בשוליים.
הרופאה שלה, שליוותה אותה במחלת הסרטן לפני שנתיים ושאליה חזרה גם בפעם הזאת, דרשה ממנה לבצע בדיקת נשאות גנטית, למרות שאין לה היסטוריה משפחתית. “את אשה צעירה יחסית, מרים יקירה. כשיש הישנות של המחלה בגיל שלך, הגיוני שיש כאן רקע גנטי שממשיך לדחוף את התאים להתחלק שוב ושוב. אנחנו לא מתקדמים לשום ניתוח או טיפול חדש בלי לדעת בדיוק עם מה אנחנו מתמודדים.”
“אני אבדוק, גוגו, טוב? אנחנו לא מארחים בדרך כלל, את יודעת כמה הסלון שלנו קטן, ובעלי לא נוח לו עם זה, להצטופף עם אנשים, גם את אחים שלי אנחנו לא כל כך מזמינים.”
נחום הרכין את ראשו. מבעד לאצבעות שכיסו על אזניו שמע את ראש הישיבה מדבר על רב כהנא שנאלץ לברוח מבבל לארץ ישראל. הוא שמע אותו מצטט בארמית ומסביר בלשון הקודש לטובת הנשים מעבר למחיצה איך ריש לקיש, שידע שעילוי הגיע, אמר לרבי יוחנן: ארי עלה מבבל.
“פגישה אחת,” אומרת לי אמא. “אני לא מבינה למה את מסרבת. תעשי פגישה אחת. אם תראי שזה לא מתאים אז תורידי. למה לפסול מראש?”
כמו תמיד כשהיא מדברת על שירה משהו בנימת הקול שלה משתנה. אף פעם לא הצלחתי להגדיר אם לטובה או לרעה. הילדה המתוקה שדופקת לי את נתוני הפתיחה. הילדה שבאשמתה או בזכותה אני גרה ביחידה שלי, אפילו שאני כבר לא נשואה. הילדה שבגללה אני לא מוכרת היום בחנות תכשיטים עם בונוסים גבוהים.
היה נראה שהוא כמעט שמח על ההזדמנות לדבר על זה. היא רצתה לבקש שיגדיר מה פרוש ‘כשרון נוצץ’ ומה זה ‘למדן אמיתי’, אבל ברגע הזה צצו פתאום המילים של אבא שלה, כאילו חזה את העתיד, ‘הוא גם יכול לומר לך, אל תחשבי שאני גאון, אל תחשבי שאני למדן. את צריכה בינה כדי לא להאמין לדברים כפשוטם.’
“והמחיר, גוגו? באמת. את יודעת כמה עולה קורס כזה בחוץ? לפחות כמה אלפים. תחשבי על זה שאת מקימה עסק שיכניס לך אחר כך כסף להרבה מאד שנים. כמה זה שווה? על לימודי מקצוע אנשים משקיעים הון, נכון? זה באמת הכי קצת והכי מסובסד שיש. אני לא מכירה מישהו שלא יכול לשלם שבע מאות שלושים וארבעה שקלים.”
הצטרף לניוזלטר שלנו:
הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’