
אוקיאני – פרק נ’
ארבע שעות אחרי אני אורזת את תשרי אתי ועולה על מונית שלוקחת אותי לשדה התעופה. במקום הפרידה הטקסית שחיכיתי לה ושמתוך היכרות עם עצמי היתה אמורה להיות שם, האריזות והסגירות והנסיעה עוברות עלי בעננה מעורפלת, כי אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על אביתר ועל האם יסכים לראות אותי אי פעם שוב.