סיפורים בהמשכים

אוקיאני – פרק ל”ז

השליחים בדלהי הם זוג צעיר, שמספרים לי מיד עם הגיעי סיפור גבורה על איך בהריון של הבכור אחת מהפרות במיין באזאר נגחה בבטנה ההריונית של השליחה. אף אחד מהם לא יודע אז שבקרוב ממש היא כבר לא תהיה, ולא בגלל פרות הודיות אלא בגלל טילים עזתיים

המשך קריאה

שוברת שתיקה – פרק י”ד

הן מאשימות אותי שאני לא מקדישה להן מספיק זמן, והאמת שהקול הפנימי המפורסם שלי מסכים אתן לגמרי, אבל אחרי שכל כך השתדלתי להתאפק ולשמור על אוירה חיובית, הסבלנות שלי פוקעת ואני עומדת לומר למתבגרות שלי דברים חריפים שאני אתחרט עליהם ושלא יעזרו להרגיע את המצב.

המשך קריאה

אוקיאני – פרק ל”ו

אני יודעת שאני נפרדת מהודו מבלי שבכלל ירדתי לסוף דעתה, מבלי שהבנתי משהו ממנה. נפרדת מהטיול על פנטזיות ההליכה לאיבוד שלו. כלומר, זה לא שלא הלכתי. הלכתי ועוד איך. הלכתי והלכתי והלכתי, ורק אני יכולה להגיע לכזאת רמה של איבוד בכל כך מעט זמן, ואז פתאום להפסיק, בום טראח.

המשך קריאה

שוברת שתיקה – פרק י”ג

הטיפול בילדות שלי דורש ממני הרבה מאד כח. שרהלה צריכה ממני עכשו כח. כולם צריכים ממני כח ועוד רגע לא נשאר לי שום דבר לעצמי. אני לא יכולה להחזיק עוד משהו עכשו, ואני חייבת למצוא בי כח בכל זאת. אני לא אבא שלי. ואני לא אטבע.

המשך קריאה

אוקיאני – פרק ל”ה

אני עומדת מחוץ לחדרו של הרופא בזמן שהוא מנסח מכתב שחרור. על מכתב השחרור מופיע המשקל החדש שלי אחרי חודשיים של ישיבה בבית חב”ד ואכילת צ’פאטי ולכן, במלוא הכנות, אני לא מעוניינת לראות את מכתב השחרור שלי.

המשך קריאה

שוברת שתיקה – פרק י”ב

מעולם לא הצלחתי לדבר אתו ישירות, לא על המחלה של אמא שלי, לא על הפטירה שלה ולא על הדיכאון שלו ועל מה שהוא גרם לי. כשהוא נישא מחדש עם חנה ברכה, אשה אלמנה, אמא לשני ילדים קטנים, נכנסתי למשבר עמוק. הרגשתי שהוא בוגד בי ובאמא שלי שוב, אף שהוא עזב אותי כבר שנים קודם.

המשך קריאה

אוקיאני – פרק ל”ד

מוזר לי שוב ללכת במסדרונות בית חולים, ועוד יותר מוזר לעשות את זה בלוקיישן כל כך אקזוטי. החלוק שלי חסר לי באופן שכמעט מחניק אותי. שכחתי איך זה להיות בצד הזה של המתרס.

המשך קריאה

שוברת שתיקה – פרק י”א

“שלא תעזי, אמא!” נועה נחרדת. “היא סיפרה לי את זה בסוד, ואין סיכוי שאני בוגדת בה ככה. אין סיכוי! תבטיחי לי שאת לא מדברת עם אף אחד. היא גם ממש מרחמת על אח שלה ועל אמא שלה. בבקשה על תדברי איתם!”

המשך קריאה

אוקיאני – פרק ל”ג

“איפה שאמרתי לך שאהיה. רמת אביב.” לא יודעת איך אפשר להרגיש כזה דבר רק מקול ומנשימה ממרחק אלפי קילומטרים, אבל פתאום הוא נשמע לי אחרת, פתאום הוא נשמע לי כמו שאני מרגישה את עצמי מבפנים.

המשך קריאה

הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’

תוכן מרתק ממיטב הכותבים החרדים –  אצלכם בתיבה מידי יום חמישי.
דילוג לתוכן