סיפורים קצרים

אמא מספר אחת

היא חושבת. בגללי היא התבגרה לפני הזמן. אני יודעת. אני אשמה. תמיד עשיתי צרות, מאז שנולדתי. בגללי נפרדו הוריי, בגללי עזב אבא של לולה. ובגללי הילד שלי-שלו, לא כאן.

המשך קריאה

שמה לב

המורה שרה ניסתה לחשוב איתה ביחד מה לעשות, אבל היא שתקה כל השיחה בחוסר אונים. מה יועיל מה שידברו? מה יעזור מה שיעשו? רחלי הרי תעשה בסוף מה שהיא רוצה. אין שליטה על הילדה הזו!

המשך קריאה

טוב ורע

הייתי צריך להבין שזה לא בסדר. הייתי צריך. בעיקר בגלל ההשבעות. ידעתי שאסור להישבע. ידעתי שהוא אומר לי לעשות משהו שאסור. אבל נשבעתי כי חשבתי שגם זה שמאל שהוא ימין וכמובן שלא הפרתי את השבועה ולא סיפרתי לאף אחד. שבועה זה עניין חמור ואני הייתי ילד צדיק.

המשך קריאה

דמיון, הגיון ופגיון

פנטסיה נעצבה אל לבה. ‘אלו רק לא היית בטוח בעצמך כל כך, אלומת האור שלי הייתה מנחמת ומרגיעה את הבהמה הרעבה ואחרי כמה חופנים של שחת-ירח היא הייתה לנו לידיד ולא לאויב.’
היא השתתקה כשעדר פרוע של בהמות-מהונדסות התפרץ מהחורשה. ’הנה לך, אביר המדע. קרוב לוודאי שהחיה המובסת הספיקה לשלוח מסר טלפתי לחברותיה, כעת אנו בסכנה ממשית!’

המשך קריאה

החטא ועונשה

אצלה חול וקודש משמשים בערבוביה. טוב ורע מתחרים עליה מאז שהיא זוכרת את עצמה. מתפללת שלוש תפילות ביום ונהנית הנאה עמוקה מלשון הרע ורכילות. מקפידה על כיבוד הורים קלה כבחמורה אבל נוטה לשקר כדי להימנע מלשלם מחירים כאלה ואחרים. אוהבת את חברותיה אהבת אמת אך מוצאת את עצמה גם מקנאה ולא מפרגנת להן הצלחות מופרזות.

המשך קריאה

עוד ילדה

היא, אימה, שבה וטענה בפני כל מי שמוכן להקשיב, שמעולם לא רצתה להתחתן עם הבעל הזה. הייתה ילדה בת ארבע עשרה, חיתנו אותה, בכלל לא שאלו, ומה כבר הבינה? ילדה קטנה שכמותה. ותראו איזה חיים נתן לה הגבר הזה, חבל שלא החליפו אותה עם אחותה.

המשך קריאה

ברד בטעם אתרוג

ביום שלישי זה הפך רשמי. אמא יצאה מקבוצת הווטסאפ המשפחתית, ה’קאהנ’ס’, ומיד פתחה אחרת, מעודכנת בהתאם לשינויים האחרונים. הללי מיד נשאבה להתפרקות, אמנם כזו שמהולה ברגעי ריסון קצרים, כי, בכל זאת, יום ראשון בעבודה החדשה

המשך קריאה

שלושה ימים

מיכאל כבר חזר מערבית והיא שמעה אותו מנקה את הכלים שבכיור משאריות סעודות השבת. הוא לא מדבר איתה כבר שלושה ימים. על מה ולמה הפעם, לא לגמרי הבינה, וזה כבר לא עניין אותה. פיתחה אדישות שהגנה עליה.

המשך קריאה

כתובת

לפני שנולד מנחם, פסי הייתה אז בת שבע. היא לא הרפתה. יו, אמא, למה את פתאום שמנה וכל הבגדים שלך אחרים?

יש דברים שלא צנוע לדבר עליהם, פסי, הסבירה לה יפה וברוגע. לא מתאים לשאול את אמא כאלה שאלות.

המשך קריאה

הרשמו עכשיו כדי לא להפסיד
אף גליון שבועי של ‘בין הזמנים’

תוכן מרתק ממיטב הכותבים החרדים –  אצלכם בתיבה מידי יום חמישי.
דילוג לתוכן