סיפורים קצרים

המסע

ולפתע דומה היה בעיניו כי שבה מן האופק. תחילה היתה נקודה קטנה בשמים הכחולים, אחר קרבה דמותה במהירות ועמדה באויר. כה ברורה היתה, עד כי יכול היה סבא אליפלט להביט בעיני החרוזים שלצדי ראשה הקטן.

המשך קריאה

במגדניה של אוליז

“אני אעשה את זה לפי הקצב שלי, אייניקל!” הודיעה לו אוליז בטון חריף, “הפציינטים שלי לא צריכים לחכות בגלל שהאלתר יוחנן רוצה פופציג חתיכות, ברור?”

המשך קריאה

בדרך להר סיני

אישה לבושה שחורים מכף רגל ועד ראש, מגפיהָ טובעים בבוץ, ענף בידה והיא רצה אחרי כבשה שפרוותה ספוגה רפש, תרנגולת מזוהמת מנסה לפרוש את כנפיה כדי להימלט ממגפי האישה, כלב כחוש שעורו תלוי על עצמותיו כמו כביסה רטובה מנער את הטיט מרגלו ומיילל – והכל טובע בערפל סמיך וכבד…

המשך קריאה

בקשות

מהצד השני היה הקול של אבא עולה, חזק וחם, מסלסל, מרגיש בבית. אבא לא שתה תה עם ביסקוויטים. הוא נבלע בתוך הפיוטים והוביל את כולם אחריו.

המשך קריאה

בוחרת לבד

האם משהו באיזון הקוסמי הופר כשחזקי החל להיפגש עם האורחת החשובה? האם איזה מסר אנרגטי עבר אל קרוביה ומיודעיה, מדרבן אותם להציע שידוכים לחגית, שקיבלה את הגט שלה לפני קצת יותר משנה?

המשך קריאה

אם תרצי

ואם המנקה וצעקותיה לא הספיקו, גם תמי צצה לה. “אפרת, את נראית מאוד עייפה,” העירה. “אני חושבת שאת צריכה ללכת לבית ולנוח קצת, את רוצה שאני אתקשר לבעלך שיבוא להחליף אותך?”

המשך קריאה

כשאני לעצמי

איזה נס שיהיה לו שם יהודי אמתי. עם משמעות ומקור וחיבור לשרשרת הדורות. אבל למה, למה זה חייב להיות דווקא ירחמיאל זעליג? מה רע בשימי או מוטי קלילים ומתוקים?

המשך קריאה

החלון של בילא דבוירה

“שמעלקא זה שם למעלה, טויבא זאת הגדולה, ובנימין-יענקב זה הקטן שם בצד.”
“איזה מין שמות אלה?” שאלתי אותה, “אלה לא שמות של יונים.”
“נכון,” היא אמרה, והפנים שלה פתאום קפאו.

המשך קריאה

בלי חרטות

היא העיפה את הכרית מפניה וחבטה אותה בכוח בקיר הוורוד. זאת היתה טעות ענקית, טעות פזיזה, טעות שאסור לעשות. תמיד תיקנו אנשים סביבה את השגיאות הקטנות שלה, בחיוך סלחן ששמרו רק בשבילה. אבל אף אחד לא יוכל למחוק את הטעות הזו. לא בלי להשאיר סימן שישפיע לנצח על שניהם.
מה היא תעשה אתו בכלל?

המשך קריאה
דילוג לתוכן