כָּל שְׁעוֹנַי אֵינָם.


הִפְקַרְתִּי אֶת הַזְּמַן בַּחֲדָרִים


לֹא שַׁבְתִּי לָקַחַת.


הֵטַחְתִּי מְחוֹגִים בַּקִּירוֹת

הִנֵּה מְבַצְבְּצוֹת מִשִּׂפְתֵי תְּפִלָּתֵךְ


שִׁנֵּי מִלִּים אֲשֶׁר בָּקְעוּ


בְּפִי זְקֶנְתִּי

בָּאתִי לְדַבֵּר אִתְּךָ, לְסַפֵּר לְךָ אֶת תְּלָאוֹת הַיּוֹם וְהַשָּׁבוּעַ,


וְלָתֵת לְךָ רְשִׁימָה, שֶׁתִּתְפַּלֵּל עָלַי


וְתִשְׁמֹר לִי בַּצַּד מִמָּה שֶׁאַתָּה מְחַלֵּק לְכֻלָּם.


וְאַתָּה אָמַרְתָּ, חַכִּי.